הפוסט אז מה התחדש בטיפול ובניהול יתר לחץ דם, באוקטובר ובנובמבר 2024 / מאת פרופ' יודפת הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Suchal ZA, Ain NU, Mahmud A. Revolutionizing LVH detection using artificial intelligence: the AI heartbeat project. J Hypertens. 2024 Oct 8. Epub ahead of print.

הערה

המטה אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים מפקיסטן מדגימה את הפוטנציאל של בינה מלאכותית אוטומטית ויעילה לאבחון LVH תוך שימוש באק"ג בדייקנות גדולה יותר מבחינת סגוליות ורגישות בהשוואה לקריטריונים המסורתיים של האק"ג והקרדיולוגים. הבינה המלאכותית מציעה הזדמנות מרתקת לשיפור הסיכון לריבוד ביל"ד באמצעים מוגבלים של משאבים בעיקר בארצות מתפתחות תוך התייחסות לחשיבות הגדולה בפגיעת יל"ד באברי מטרה.  קיימת חשיבות גדולה לגילוי מוקדם של LVH גם ללא תסמינים עד להתפתחות של אירוע קטלני כמו תמותה פתאומית או אריתמיה פטלית, בעיקר בצעירים. האופי הנסתר של LVH מצריך סקר יעיל לגילוי מוקדם להתערבויות מהירות כולל שינוי באורח החיים ובטיפול התרופתי. האיבחון המקובל היום כולל שיממוש בקריטריונים במדד ניקוד Romhilt-Estes. לקריטריונים הקודמים של מדד  Sokolow- Lyon, יש רגישות קטנה בעיקר בשמנים. המטה-אנליזה הנוכחית מראה שבינה מלאכותית עולה בביצועה באופן מובהק על הקריטריונים המסורתיים של האק"ג עם רגישות 35% וסגוליות של 69.3%. המודלים שנבדקו באוכלוסייה אסיאטית אלו אינם דומים באוכלוסייה לא אסיאטית. קיימים גם הבדלים אתניים. באחד המחקרים נמצא שקיימים הבדלים ספציפיים בממצאי LVH באק"ג עם שינויים גדולים יותר באוכלוסייה ממוצא אסיה לעומת באוכלוסייה לבנה. נצטרך לכן, למחקרים פרוספקטיביים גדולים עם נקודת חיתוך ספציפית לגזע או אתניות לבדיקת השוני ביניהם.

הפוסט האם שימוש בבינה מלאכותית מאבחנת טוב יותר LVH בבדיקת אק"ג מאשר הקריטריונים הקלאסיים? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Bi Y, Li M, Liu Y, et al. BPROAD Research Group. Intensive Blood-Pressure Control in Patients with Type 2 Diabetes. N Engl J Med. 2024 Nov 16. Epub ahead of print.

הערה

תוצאות המחקר הנוכחי הם בניגוד לממצאי ACCORD שבו לא נמצא הבדל משמעותי בין הורדת לחץ הדם ע"י טיפול נמרץ לטיפול סטנדרטי. ההסבר האפשרי שבמחר זה רק חצי מההיארעויות נכללו בגודל המדגם ולכן לא היה מספיק כוח סטטיסטי להבחין בין קבוצת הטיפול הנמרץ לטיפול הסטנדרטי. לעומת זאת, במחקר הנוכחי קיימת ראייה משכנעת לתועלת מעקב לחץ הדם עד ליעד נמוך מ – 120 ממ"כ בחולי סוכרת מסוג 2. תוצאות מחקר זה הם עקביים  עם ממצאי 2 מחקרים נוספים כמו SPRINT שבו נמצא סיכון נמוך ומובהק של 27% לאירועי מחלה CV בחולי יל"ד ללא סוכרת. במחקר ESPRINT נמצאה ירידה של 12% באירועים וסקולריים גדולים בקרב חולים עם וללא סוכרת שהוקצו לטיפול נמרץ. בנוסף, בעיבוד לתתי קבוצות נמצא שהשפעת הטיפול הנמרץ היתה דומה בין אלו ללא סוכרת ובאלו עם סוכרת. גם התוצאים המשניים הראו ששבץ מוחי אירע בתכיפות נמוכה יותר בקבוצת הטיפול הנמרץ בהשוואה לטיפול הרגיל (1.19 אירועים ל – 100 שנות אדם). בניגוד ל – SPRINT לא נמצאה בעיבוד הנוכחי ירידה בתמותה מכל סיבה עם היארעות נמוכה יותר מאשר ב – ESPRINT  אבל דומה לממצאים במחקרים סיניים אחרים שבהם נבדקן יעדים נמוכים יותר להורדת הלחץ הסיסטולי. תוצאות מחקר זה נדונו בין המומחים ליל"ד באתר הספציפי כאשר פרופ' עדי לייבה כתב שתוצאות מחקר ACCORD היו אקורד צורם והפריע לקבוע את היעדים הנכונים בסוכרתיים, ד"ר אבשלום ליבוביץ כתב "מתחת ל – 120? מסופקני". פרופ' נפתלי שטרן:  "בהחלט, אבל עם עין על הפציינט, תת לחץ דם אורתוסטטי, תרופות בשימוש ומודרך הולטר", ד"ר אדוארדו פודחרני: "זה נעשה בסין, אוכלוסייה שונה, דיאטה שונה".  הערות נוספות כללו שגם ההנחיות למחלת כליות כרונית מדברות על פחות מ – 120, שההנחיות האירופיות מנחות לא לרדת מ – 120, שיש להתייחס לדרך מדידת לחץ הדם, שהלחץ הסיסטולי במחקר זה היה רוב הזמן מעל 120, שרופא המשפחה יתעלם לרוב מהיעד הלא ריאלי או שיאזן  בכוח ויגיעו אנשים לנפרולוג עם החמרה בקראטינין ולחץ סיסטולי 60 עם תת לחץ דם אורתוסטטי באשה בת 80, שבמרפאה ראשונית אם יגיעו ליעד 140 זה יפתיע לטובה ועוד. דווקא אני בזקנותי שמטפל עדיין בקשישים שלפעמים מתחבט האם להתחיל  טיפול ביל"ד סיסטולי או להמשיך לטפל או אף להוריד מספר ומינון הכדורים עדיין מאמין שיעד נמוך מ – 120 ממ"כ מועדף בחולי סוכרת באם יתייחסו לאותן תגובות שהובאו כאן ובעיקר, בשבריריות של חולי יל"ד וסוכרת בכל גיל.

הפוסט האם אירועים CV גדולים בקרב חולי סוכרת מסוג 2 היתה נמוכה יותר באופן מובהק  ע"י טיפול נמרץ ליעד לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ מאשר טיפול רגיל להורדת הלחץ הסיסטולי ליעד נמוך מ – 140 ממ"כ? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Abugroun A, Shah SJ, Fitzmaurice G, et al. The Association Between Accelerated Biological Aging and Cardiovascular Outcomes in Older Adults with Hypertension. Am J Med. 2024 Nov 12. Epub ahead of print.

הערה

שנים אני טוען שכל ההנחיות על אבחנת יל"ד ויעד הורדתו מתייחסות לגיל הכרונולוגי בעוד שבאופן אישי יש חולה בגיל 60 שכפי שהוא נראה ומתפקד מתאים יותר לגיל מבוגר יותר ויש חולי יל"ד בגיל הזקנה שנראים ומתפקדים כמו אדם בגיל צעיר יותר. אמנם, בהנחיות החדשות יש התייחסות לשבריריות אצל קשישים ואנו חייבים לטפל בהם לרוב לפי שיקול דעת. לכן, שמחתי מאד לקרוא שהמחקר הנוכחי מדגיש שגיל ביולוגי מואץ קשור עם תוצאים גרועים והוא עקבי עם מחקרים קודמים ומוסיף לראייה הקיימת שמצביעה את המשמעות הבריאותית של ההזדקנות. בהקשר לכך, יש לציין שב – Controlled Rosuvastatin Multinational Trial in Heart Failure (CORONA) נמצאה קורלציה מובהקת בין אורך הטלומר של הכדוריות הלבנות והתוצאים ה – CV ממצא שמניח, שסמנים ביולוגיים של הזדקנות יכולים להיות טובים יותר מהתועלת הפרוגנוסטית של הגיל הכרונולוגי היות והם בעלי ערך חיזוי לתוצאים ה – CV. בנוסף, במטה אנליזה של 32 מחקרים נמצא שטלומר לויקוציטי קצר יותר קשור בעלייה של 28% בסיכון לתמותה CV גם לאחר תיקנון לגיל הכרונולוגי וגורמי סיכון מסורתיים. ממצאים אלו מיישרים קו עם Coronary Artery Risk Development in Young Adults (CARDIA) study שמאמת את הקשר בין הזדקנות ביולוגית מואצת והעלייה בסיכון של אירועים CV ממצא, שמחזק את הצורך להבנת את ההשפעות הבריאותיות על הגיל המואץ. ממצאי המחקר תומכים גם שגיל ביולוגי מואץ הוא גם סמן לסיכון לשבץ מוחי אבל למרות שכיחות גדולה של שבץ מוחי בזקנב מואצת ממצאי העיבוד הרב-מישתנים לא הגיעו למובהקות סטטיסטית כנראה בגלל מעקב קצר יחסית. יש לציין שהמחקר בנוסף לממצאים הראשוניים מראה השפעה שלילית מובהקת של גורמים סוציו-אקונומיים על תהליך ההזדקנות בעיקר של השכלה ועושר ממצא, שהמניח  שקיימת השפעה שלילית של גורמים אלו על ההזדקנות המואצת. מעניין לחקור גם מהי ההשפעה של הסביבה וההתנהגות על הזקנה המואצת. המגבלות העיקרית של מחקר זה שהיותו תצפיתי לא מאפשר לקבוע סיבתיות.

הפוסט האם גיל ביולוגי מואץ הוא חזאי לתוצאים ה CV ותמותה בחולי יל"ד? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Oladele CR, Khandpur N, Johnson S, et al. Ultraprocessed Food Consumption and Hypertension Risk in the REGARDS Cohort Study. Hypertension. 2024 Oct 17. Epub ahead of print.

הערה

במחקר הנוכחי נמצא שצריכת מזון מעובד במיוחד ברמה גבוהה קשור בסיכון גבוה יותר ליל"ד בקרב מבוגרים שחורים בהשוואה למבוגרים לבנים. ההנחה היא, שהסיכון המוגבר בקרב שחורים נובע מ – BMI  גבוה יותר ומאיכות תזונה נמוכה יותר. המנגנון המוצע לממצאים לקשר בין מזון אולטרה-מעובד למחלות כרוניות (כולל גם יל"ד) לתזונה זאת שכוללת תוספי סוכרים מזוקקים, כמויות גבוהות של נתרן, שומנים רוויים, שומני טרנס ותוספים אנאורגניים. מזונות אלו  עוברים תהליכים שונים המובילים לשינוי במבנה הפיזיקלי והכימי שלהם, מה שהופך אותם למגרי תיאבון  גדולים מאד. לכן סביר להניח, שצריכה מופרזת של מזונות אלו תורמת לשינויים בתהליכים ביולוגיים, כולל רמות השומנים בדם, לשינויים במיקרוביום במעי, לדלקת, לעקה חמצונית, לתפקוד אנדותל מופרע, ולהפרעות ברמת הגלוקוז בדם. תהליכים אלו פועלים באופן עצמאי ובשילוב, ומשפיעים לרעה על מדדי בריאות הלב וכלי הדם כמו על התפתחות של יל"ד. בנוסף, קיימים גם גורמים חברתיים ומבניים שתורמים לצריכה מוגברת של מזון אולטרה-מעובד. מרביתם הם יחסית זולים, בעלי חיי מדף ארוכים, לעיתים קרובות מוכנים לאכילה ועשירים בקלוריות בהשוואה למזון טרי ומעובד מינימלית. לכך נוסיף גם חוסר שוויון בדיור, בתעסוקה ובנגישות למשאבים המקדמים בריאות. עם זאת, מסלולי הפעולה המדויקים שדרכם משפיע UPF  על התפתחות מחלות עדיין אינם מובנים במלואם. פרסום ממוקד הוא גורם נוסף עם השפעה ישירה על דפוסי צריכת מזון אולטרה-מעובד ומשקאות עתירי קלוריות שמשווקים באופן אינטנסיבי לצרכנים, ובמיוחד לצרכנים מקבוצות מיעוט גזעיות ואתניות. במחקרים קודמים נמצא כי שיטות השיווק משפיעות באופן משמעותי על התנהגות הרכישה של הצרכנים ומהוות מניע מרכזי לצריכה. השיווק משפיע על תפיסת הבריאות, הנוחות, שביעות הרצון ודפוסי האכילה של הצרכנים בכל הקשור למוצרי מזון אולטרה-מעובדים. אלו גורמים חשובים שיש להתייחס אליהם כדי לצמצום צריכת מזון אולטרה-מעובד. נדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את המסלולים של השפעת מזון אולטרה-מעובד על הבריאות.

הפוסט האם צריכה גבוהה של מזון מעובד במיוחד (UPF) קשורה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Kennedy C, Hayes P, Cicero AFG, et al. Semaglutide and blood pressure: an individual patient data meta-analysis. Eur Heart J. 2024 Oct 7;45(38):4124-4134.

הערה

תוצאות המחקר מצביעות על כך שסמגלוטיד הוא טיפול תומך יעיל עבור חולים עם יתר לחץ דם והשמנת יתר. ייתכן שהשפעת הטיפול  היא גדולה יותר עבור חולים עם יתר לחץ דם אלה שהיא היא ממוסכת בשל שינויים בתרופות נגד יתר לחץ דם במהלך המחקר. הכללת השינוי במשקל הגוף בעיבוד ביטל את השפעת הסמאגלוטיד על לחץ הדם, שמניח שהשפעה זו נובעת לפחות חלקית מירידה במשקל. עיבוד נוסף באמצעות ניתוח תיווך מצביע על כך שהירידה בלחץ הדם הסיסטולי (SBP) נגרמה באופן משמעותי על ידי השינוי במשקל. סקירת הראיות לשינוי בלחץ הדם בעקבות ירידה במשקל מעלה את השאלה האם השפעת הירידה במשקל על לחץ הדם צריכה להיות גבוהה יותר מזו שנצפתה במטה-אנליזה הנוכחית שבה ירידה של 13.9% במשקל הגוף הובילה לירידה של 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. יש לציין כי שבשני מחקרים שנכללו במטה-אנליזה הנוכחית הופסק מתן תרופות להורדת לחץ דם כתוצאה עיקרית. גורם חשוב שיש להתחשב ואשר הודגש במחקר הנוכחי, הוא השינוי בטיפול התרופתי בלחץ הדם במחקרים הקליניים. הטיפול בסמגלוטייד היה קשור בעקביות בהפחתה גדולה יותר של התרופות נגד לחץ דם בהשוואה למטופלים בקבוצת הפלצבו ועם ירידה בצורך להוסיף תרופות נגד יל"ד. ההנחה היא ששינויים אלו בטיפול בתרופות ליל"ד תורמים למיסוך ירידות גדולות יותר בלחץ הדם הקשורות לטיפול עם סמגלוטייד. גם לא ברור האם הירידה בלחץ הדם עם הטיפול לירידה במשקל היא תוצאה ישירה של הירידה במשקל עצמו או של השפעות אחרות של טיפולים אלו, כמו גם מהם המנגנונים העומדים בבסיסן. לדוגמה, גישות תזונתיות לירידה במשקל צפויות להפחית את צריכת המלח שמורידה את לחץ הדם. אגוניסטים לקולטנים של GLP-1 ותרופות דומות שמשפיעות גם על GIP וקולטני גלוקגון מכוונות לטיפול בהשמנת יתר עם ההיבט הקרדיו-וסקולרי. תרופות חדשות שמשפיעות על מסלולי האינקרטין כמו הטיפול בטירזפטייד שבו נמצאה ירידה של 16.4% במשקל הגוף. לחץ דם עמיד לטיפול קשור בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אך גודל המדגם הקטן לא מאפשר קבלת מובהקות. לכן, נמצאה השפעה קטנה בהפחתת הלחץ הסיסטולי בקרב חולים אלו ללא תלות בטיפול בסמגלוטיד או בפלצבו. לתוצאות מטה-אנליזה זאת יש השלכות רחבות על הפרקטיקה הקלינית. ההשפעה הברורה של סמאגלוטיד בהפחתת לחץ הדם מאפשרת כיול מחדש של תרופות להורדת לחץ דם ומהווה תוספת מועילה עבור מטופלים עם יתר לחץ דם והשמנת יתר.

הפוסט האם טיפול באנאלוג של GLA-1 (semaglutide)  הוא יעיל כתרופה משלימה לטיפול בחולי יל"ד והשמנה? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Tomitani N, Hoshide S, Kanegae H, Kario K; HI–JAMP Study Group. Daytime actisensitivity predicts nocturnal dipping patterns and morning surge in blood pressure: the Home-Activity ICT-based Japan Ambulatory Blood Pressure Monitoring Prospective study. J Hypertens. 2024 Dec 1;42(12):2164-2172.

הערה

מחקר זה הוא הראשון שבדק את הקשרים בין מדד חדש של תנודתיות בלחץ דם, רגישות פעילות יומית ודפוסי לחץ דם ניידים לאורך 24 שעות, כולל דפוס ירידת לחץ הדם הלילי וקפיצת הבוקר באמצעות מכשיר ניטור רב-חיישני בלחץ דם באוכלוסייה גדולה בסביבה אמתית. השונות בלחץ הדם מושפעת מתפקוד אוטונומי לקוי ומנוקשות עורקים ויכולה להוביל לעיצוב מחדש של כלי הדם שמגביר את הסיכון למחלות CV .

הפוסט האם רגישות (actisensitivity)  לפעילות בשעות היום מנבאת דפוסי ירידה ליליים ועלייה חדה בלחץ הדם בשעות הבוקר? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע ע"י מספר מרכזים אוניברסיטאיים בארה"ב היתה להעריך את מספר תושבי ארה"ב עם הצורך לשינויים בקטגוריות הסיכונים, הטיפול אפשרי או תוצאים קליניים תוך שימוש במשוואת מחקר PREVENT לפי ההנחיות הקיימות של ACC/AHA. נכללו במחקר נציגים לאומיים שכללו 7,765 מבוגרים (גיל ממוצע 53, 51.3 נשים) בגיל 30 עד 79 שמשתתפים ב – National Health and Nutrition Examination Surveys  מ – 2011 ועד מרץ 2020 עם שיעור תגובה בטווח בין 47% ל -70%. התוצא העיקרי היה הבדלים בסיכון החזוי ל-ASCVD  ל-10 שנים, קטגוריות הסיכון של ACC ו-  AHA שמאפשרות טיפול בסטטינים וביל"ד מתוכנן להיארעות של אוטם שריר הלב ושבץ מוחי. ההערכה היתה ששימוש במשוואת PREVENT תסווג מחדש כמחצית מתושבי ארה"ב לקטיגוריות נמוכות יותר של הסיכון ה – CV כ – 14 מיליון לטיפול בסטטינים ו -2,6 מיליון לטיפול תרופתי ליל"ד. ההערכה היא ששינויים מתאימים למטרה למשך יותר מ – 10 שנים בהורדת הטיפול התרופתי יכולה למנוע 107,000 היארעות של אוטם שריר הלב ושבץ מוחי. שינויים אלו אמורים להשפיע כמעט פי שניים על גברים כמו בנשים ושיעור גדול יותר של אזרחים שחורים מאשר לבנים.

Diao JA, Shi I, Murthy VL, et al. Projected Changes in Statin and Antihypertensive Therapy Eligibility With the AHA PREVENT Cardiovascular Risk Equations. JAMA. 2024 Sep 24;332(12):989-1000.

הערה

מאז 2013 הנחיות ה – ACC ו-  AHA המליצו על המשוואות המאוחדות לחישוב סיכון להערכת הסיכון ל – 10 שנים לטרשת עורקים ומחלה CV. לאחרונה פותח ע"י קבוצה מייעצת של AHA משוואות לחיזוי סיכון לאירועי מחלות לב וכלי דם  EVENT (PREVENT), שהכלילו מדדים הקשורים לכליות, הסירו את הגזע כגורם קלט ושיפרו את ההתאמה לאוכלוסיות עכשוויות. הערכת הסיכון הקרדיווסקולרי והמסקנה מהמחקר אינה אמורה לכלול חלק ניכר מהמבוגרים בארה"ב שמקבלים מניעה ראשונית שאינם מתאימים לטיפולים מניעתיים באמצעות PREVENT-ASCVD. המסר המרכזי הוא שקביעת ספי סיכון אופטימליים של PREVENT-  ASCVD  להנחיית טיפול היא קריטית לפיתוח ההנחיות העתידיות. PREVENT-ASCVD מציע דרך לחיזוי סיכונים מדויק ומכיל יותר, וניתן להשתמש בו לבצע שינויים באורח החיים ולהתמקד בטיפול בסטטינים ובטיפול ביל"ד באנשים שסביר שיפיקו ממנו תועלת רבה ביותר. בינתיים, כקהילה רפואית, נוכל להכפיל את מאמצינו ליישם את ההנחיות הקיימות למניעת מחלות קרדיווסקולריות וכך לטפל בגורם המוביל לתחלואה CV ולמוות. האם מי מהאפידמיולוגיים בארץ ייקח על עצמו לבצע את משוואת PREVENT-ASCVD בישראל?

הפוסט האם שימוש במשוואת מחקר PREVENT ליעדי טיפול נמוכים יותר יכול להוריד את הטיפול בסטטינים וביל"ד ולמנוע למעלה ממאה אלף אוטמים כליליים ושבץ מוחי באוכלוסיית ארה"ב? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Whelton PK, O'Connell S, Mills KT, He J. Optimal Antihypertensive Systolic Blood Pressure: A Systematic Review and Meta-Analysis. Hypertension. 2024 Nov;81(11):2329-2339.

הערה

תוצאי 7 מחקרים אקראיים מראים ירידה מובהקת של 22% בקבוצה האקראית ללחץ סיסטולי נמוך מ – 130 ממ"כ בהשוואה ליעדים גבוהים יותר עם סטיות תקן צרים. היתה אמנם  מעט הטרוגניות לתוצאי המחלה ה  –  CV אבל רובם תמכו בלחץ סיסטולי נמוך מ – 130 ממ"כ בהשוואה ליעדים גבוהים יותר. תוצאי הטיפול ביעד זה הביאו לירידה מובהקת בשבץ מוחי, במחלה כלילית, באי ספיקת לב ובתמותה CV. בנוסף נמצאה ירידה מובהקת של 11% בתמותה מכל סיבה. השוואה ב – 4 מחקרים על יעדי לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ ומתחת ל – 140 ממ"כ הראו גם ירידה מובהקת של 18% בתמותה מכל סיבה אבל על סף המובהקות. תוצאות מחקר זה אינן תומכות בקיום של עקומת J ביחס הורדת הלחץ הסיסטולי והסיכון לאירועים CV גדולים ותמותה מכל סיבה. ממצא זה הוא עקבי עם מטה-אנליזות קודמות ועיבודים אקראיים מנדליאניים. במחקר SPRINT  נמצא קשר בצורת U בין לחץ הדם ו -CVD ותמותה מכל סיבה. השוואות אקראיות זיהו במחקר זה היארעות נמוכה של שני התוצאים בטיפול הנמרץ לעומת הרגיל בכל חלקי עקומת U בעיקר במשתתפים בקטגוריה הנמוכה ביותר של לחץ דם בבסיס. הניסיון של המחקר  הנוכחי ושל אחרים מאפשר לנו את הבסיס האפשרי הטוב ביותר להנחיות לטיפול ברמה הפרקטית, לגיבוש דעה קלינית משותף להחלטות מתאימות לבחירת מידת הנמרצות לטיפול ביל"ד באופן אישי ולניטור זהיר של תופעות לוואי.

הפוסט האם יעד של לחץ סיסטולי נמוך מ – 130 ממ"כ מוריד באופן מובהק את הסיכונים למחלה CV ותמותה מכל סיבה? סקר ומטה-אנליזה. הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Melgarejo JD, Vatcheva KP, Mejia-Arango S, et al. Association of longitudinal changes in 24-h blood pressure level and variability with cognitive decline. J Hypertens. 2024 Nov 1;42(11):1985-1993.

הערה

ממצאי מחקר זה מראים שירידה בתחומי הזיכרון היו קשורים יותר למדדי שונות כללית וערכים קיצוניים בעוד שרק במדידות של שונות בלחץ דם רציף נמצא קשר לתיפקוד הקוגניטיבי הכוללני. ממצאים אלו שהראו שעלייה ברמות לחץ הדם האמבולטורי בבסיס או תוך מעקב אינה קשורה בירידה קוגניטיבית נמצאים בוויכוח היות ובמספר מחקרים דווח שאיזון ברמות לחץ הדם יכול למנוע ירידה קוגניטיבית ודמנציה. במחקרים אחרים כמו SPRINT MIND דווח ששונות בלחץ הדם קשורה בהתפתחות של הפרעה קוגניטיבית קלה ואפשרות לדמנציה למרות רמות מאוזנות של לחץ הדם וירידה בזילוף המוחי. נראה שהפתופיזיולוגיה של שונות בלחץ הדם בקשר עם ירידה קוגניטיבית או בדמנציה קשורה בנזק מיקרו-וסקולרי במוח ובלחץ מופרע של הזילוף המוחי. אפשרות אחת היא, שהקשר בין שונות גדולה בלחץ הדם הגבוה היא בגלל טרשת עורקים מואצת ונזק מיקרו-וסקולרית במוח כולל אטרופיה של המוח ומחלת כלי הדם הקטנים במוח – הצטברות של נזקים אלו תורמת לירידה הקוגניטיבית ולדמנציה. אפשרות שנייה למנגנון, קשורה בתת-זילוף. תיפקוד תקין של מחזור הדם במוח מבטיח הוספת דם מתמידה לרקמת המוח על פני טווח פיזיולוגי של רמות לחץ דם. וויסות עצמי מוחי מופרע ע"י הפרעות נוירו- דגנרטיביות שמסיעות  להשפעה האיסכמית של שונות מוגברת על רקמת המוח. גם יל"ד תנוחתי מסייע למנגנון זה. לפיכך, חשיפה כרונית של לחץ דם בלתי תקין לשעון הביולוגי יכולה להוביל לנזק תלוי- היפוטנסיה ברקמת המוח ובמחזור הדם המוחי שמעלה את הסיכון לדמנציה. ממצא נוסף מרה  במחקר הנוכחי מראה ששונות משפיעה כנראה על תחומי הזיכרון יותר מאשר על התיפקוד הקוגניטיבי הכללי.  אנשים עם הפרעות קשורות-דמנציה מראים ירידה כללית בקוגניציה. אבל מצד שני, זיכרון הוא התחום הכי בולט שמשפיע על הפרעות שקשורות במחלת אלצהיימר.

הפוסט האם שונות ארוכת – טווח בלחץ הדם האמבולטורי במשך 24 שעות ולא רמת לחץ הדם קשורה בירידה קוגניטיבית? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.