האם הטיפול בחולי יל"ד קשישים ושבריריים הוא שונה? – סקירה
הבאתי סקירה זאת שנכתבה לפני פרסום תוצאות מחקר הקשישים ב – SPRINT שמובאות לעיל היות והגישה לקשישים שבריריים אינה מושפעת
הבאתי סקירה זאת שנכתבה לפני פרסום תוצאות מחקר הקשישים ב – SPRINT שמובאות לעיל היות והגישה לקשישים שבריריים אינה מושפעת
תוצאות המטה-אנליזה הנוכחית מוסיפות עוד נדבך לוויכוח הממושך על מקומה של צריכת מלח בחולי יל"ד ובאוכלוסייה הכללית. הממצא העיקרי החדש
שיעור תופעות הלוואי היה נמוך בהרבה מתופעות הלוואי שנגרמו ע"י הורדה נמרצת בלחץ הדם שדווחו במחקרים קודמים. מעניין גם שאותם
הממצא בעיבוד הנוכחי של SPRINT הוא מרשים אבל יש לזכור שבמחקרים אחרים שהיו אקראיים ומבוקרים לא נמצאה כל השפעה לטובה
הממצאים במחקר הנוכחי הם בניגוד לממצאי מחקר INTERACT2 שבו נמצא שהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 140 ממ"כ
הפרסום המלא עדיין לא הופיע. הממצאים שהקורלציה בין המדידות במרפאה למדידות בניטור אמבולטורי היא דלה מחזקים את תגובתי לתוצאות מחקר
עיבוד נתוני מחקר SPRINT למשתתפי המחקר מגיל 75 ומעלה הראה שטיפול ליעד נמוך מ – 120 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי
יעדי הורדת לחץ הדם במרפאה לא השתנו למרות התייחסות המחברים לתוצאות מחקר SPRINT תוך ציון שממצאיו מאתגרים את ההנחיות שלהם.
1. האם יש חדש בגישה ובטיפול ביל"ד בהנחיות 2016 למניעה קרדיו-וסקולרית של החברה הקרדיולוגית האירופית? 2. האם סף הורדת לחץ הדם
החברות נותנות החסות: