מטרת המחקר שנערך במסגרת Finn-Home Study היתה להשוות את מידת הקשר להתפתחות LVH לאורך זמן בין מדידות לחץ דם במרפאה לבין מדידות בבית. במדגם מהקהילה נכללו 615 משתתפים (גיל ממוצע בבסיס 53, 58% נשים) והקשר בין שתי שיטות מדידת לחץ הדם עם LVH (נבדק ב – 4 שיטות לפי האק"ג) נבדק במשך 11 שנים. מקדם המיתאם בין השינויים בלחץ הדם הסיסטולי מרפאה/בית והשינויים ב – LVH לפי מדד Sokolow-Lyon היה 0.21/0.18, לפי Cornell voltage 0.28/0.17, לפי Cornell product 0.25/0.16 ולפי אמפליטודת גל R ב – AVL 0.32/.020. ממצאים דומים בהם המתאם היה טוב יותר במדידה בבית נמצאו גם לגבי לחץ הדם הדיאסטולי. לא נמצאה כל עלייה מובהקת במיתאם לאחר 4 ימי מדידות בבית.
Sivén SS, Niiranen TJ, Langén VL, et al. Home versus office blood pressure: longitudinal relations with leftventricular hypertrophy: the Finn-Home study. J Hypertens. 2017;35:266-271.
הערת פרופ' יודפת
ב"חדשות" באתר זה הבאתי תוצאות של המחקר היפאני HONEST שבו לחץ הדם נמדד בשתי השיטות לפני תחילת הטיפול התרופתי באולמסרטן ואח"כ במשך שנתיים. רק לחץ הדם שנמדד בבית תוך המעקב היה חזאי מובהק לאירועים הקרדיו-וסקולריים. במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי לאורך 11 שנים נמצא ששינויים גם במדידות במרפאה וגם בבית קשורים במדדי LVH לפי האק"ג אלא שהמדידות בבית מראים מיתאם הרבה יותר טוב מאשר המדידות במרפאה גם לגבי התקדמות ה – LVH וגם לגבי הרגרסיה. אין כל ספק שהמדידות בבית מנטרלות את אפקט החלוק הלבן, מאתרות יל"ד ממוסך ומספר המדידות גדול יותר. יש להתייחס בזהירות לממצאים אלו היות ואין נתונים על איזון לחץ הדם בשתי השיטות ואין ספק שגם לאיזון היתה השפעה גדולה על ה – LVH. ממצאים אלו מעידים שוב ושוב שעלינו להמליץ לכל רופאי המשפחה להשתדל לעבור לאבחון וטיפול ביל"ד רק על פי המדידות בבית כמובן, עם המגבלות של אמינות המכשירים ,הידע בביצוע נכון של המדידות והדבקות בביצוען.