מטרת המחקר שבוצע בבריטניה היתה לבדוק את הקשר בין לחץ דם הבסיסי והתמותה/התוצאים ה – CV באוכלוסייה מרפואה ראשונית מגיל 75 ומעלה ע"י ריבוד לשבריריות (ללא – 62.5%, קל-33.1%, מתון – 4.1% וחמור – 0.2%). במחקר התצפיתי הפרוספקטיבי נכללו 415,980 (גיל ממוצע 79.5) תוך שימוש ברשומות אלקטרוניות. שיעור איבחון של יל"ד היה 55.1% בלא שבריריים, שעלה ל – 65.8% בשבריריים קלים, ל – 71.8% בשבריריים מתונים ול- 75.6% בשבריריים חמורים). הסיכון ה – CV עלה באלו עם לחץ סיסטולי מעל 150 ממ"כ. הקשר עם התמותה היה שונה בין אלו ללא שבריריות מעל גיל 85 ושבריריים בגיל 75-84 ובכל אלו מעל גיל 85. לחץ סיסטולי בין 120-139 היה קשור בסיכון נמוך יותר לתמותה בעיקר בשבריריים במצב מתון-עד- חמור או באלו מעל גיל 85 (לדוגמא, בגיל 75-84 לחץ דם בין 150-159 היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה של 0.94 (מובהק) באלו שאינם שבריריים בהשוואה לאלו עם לחץ דם בין 130-139 ממ"כ, יחס סיכון מובהק זה ירד ל -0.84 (מובהק) באלו עם שבריריות מתונה/חמורה). לחץ סיסטולי נמוך מ – 130 ממ"כ ודיאסטולי נמוך מ – 80 ממ"כ היו קשורים באופן עקבי בתמותה מוגברת ללא כל תלות במסלול לחץ הדם לקראת סוף החיים.
Masoli JAH, Delgado J, Pilling L, et al. Blood pressure in frail older adults: associations with cardiovascular outcomes and all-cause mortality. Age Ageing. 2020 Mar 5. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצאים העיקריים במחקר הנוכחי הם:
1. הסיכון הנמוך ביותר לתמותה בקשישים מעל גיל 75 הוא בערכים בין 140-160.
2. קיימת תמותה מוגברת בקשישים מעל גיל 75 בלחץ דם נמוך מ – 130/80 ממ"כ.
3. יל"ד אינו קשור בתמותה בגיל מעל 85 או בגילים 75-84 עם שבריריות מתונה/חמורה אולי בגלל מורכבות של מחלות נלוות.
אחד המתדיינים בעקבות תוצאות מחקר זה אינו מקבל את ממצאי המחקר וטוען שלחץ דם גבוה בקשישים מעלה את הסיכון להתקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. במחקרים קודמים נמצא שנקיטת צעדים להורדת לחץ הדם בקשישים מאד יכולה גם להוריד את הסיכון ה – CV ולכן על הקשישים להמשיך בטיפול להורדת לחץ הדם. מתדיין שני ציין שתוצאות המחקרים על יעד הורדת לחץ הדם בקשישים מאד הראו ממצאים מנוגדים בהם טווח גבולות לחצי הדם נעו בין מתחת ל – 130/80 ממ"כ (כמו ב – SPRINT) עד פחות מ – 150/90 ממ"כ. יתרה מכך, מעט מאד מחקרים כללו גם קשישים שבריריים. נתוני מחקר זה מצביעים שהשפעת לחץ הדם על התמותה היא מוגבלת בקשישים שבריריים בגיל 75-84 ועל כולם מעל גיל 85 כך שטיפול במחלות הנלוות יכול להיות יחסית חשוב יותר בשבריריים. מכל מקום, המסקנה שלי היא שבאותם חולים שבריריים שבהם אנו מטפלים אין לשנות את הטיפול בקשישים מאד ולא להתחיל בטיפול חדש גם אם הוא גבוה. קיימת סבירות גדולה שהם זקוקים לערכי לחץ גבוהים כדי לשמר את זילוף הדם ללב ולמוח ומידת השבריריות תלוייה רק בהערכה אישית לכל אחד מהמטופלים.