מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע בברזיל היתה לבדוק את החשיבות הפרוגנוסטית תוך כדי טיפול בלחץ הדם על פי מדידות במרפאה או ב – ABPM ביל"ד עמיד לטיפול בעוקבה של 1,726 עמידים לטיפול תרופתי. איזון/או חוסר איזון של לחץ הדם נקבע על פי ההנחיות האמריקאיות משנת 2017. בעיבוד נבדק הקשר בין פרמטרים של לחץ הדם והיארעות של כלל האירועים ה – CV ותמותה CV ותמותה מכל סיבה. לאחר חציון של 8.3 שנים אירעו 417 האירועים בכלל המשתתפים (מתוכם היו 358 אירועים CV גדולים) ו – 391 נפטרו (מתוכם גם תמותה CV). כל מדדי לחץ הדם הסיסטולי בנפרד היו מובהקים וחזקים לתוצאים אבל הקשר היה חזק יותר ללחץ הדם הסיסטולי האמבולטורי לעומת הלחץ הסיסטולי במרפאה וגם ללחץ הסיסטולי תוך הטיפול מאשר לחץ הדם הבסיסי והשיפור בין שתי השיטות. ממצאים אלו היו גם עקביים בלחצי הדם הדיאסטוליים. לחץ דם בלתי מאוזן במדידות אמבולטוריות היה קשור בסיכון גדול יותר לכל התוצאים בעוד שלא נמצא כל קשר עם יל"ד שאינו מאוזן במרפאה.
Cardoso CRL, Salles GC, Salles GF. Prognostic Importance of On-Treatment Clinic and Ambulatory Blood Pressures in Resistant Hypertension: A Cohort Study [published online ahead of print, 2020 Mar 23].
הערת פרופ' יודפת
הממצאים החשובים במחקר פרוספקטיבי זה הם: ראשית, לחץ דם אמבולטורי היה קשור חזק יותר עם אירועים CV ותמותה CV מאשר לחץ הדם במרפאה. שנית, מדידות לחץ הדם תוך כדי המחקר היו קשורות חזק יותר לאירועים ולתמותה מאשר לחץ הדם בבסיס. שלישית, לחץ הדם האמבולטורי ולא לחץ הדם במרפאה ולחץ הדם תוך כדי הטיפול ביחס למדידות בבסיס שיפר את ההבחנה לחיזוי תוצאי האירועים והתמותה. בנוסף, רמות לחץ הדם האמבולטורי שמסווגות לרמות לחץ דם מאוזן/לא מאוזן ורמות בלתי מאוזנות במרפאה שעברו תיקנון ללחץ הדם האמבולטורי אינם קשורות עם התוצאים בעוד שלחץ דם אמבולטורי בלתי מאוזן היה קשור בתוצאים. יתרה מכך, קיימת ראייה ששני נקודות החתך המסורתיים והחדשים היו בערך שווים בחוזק הקשר עם האירועים פרט ללחץ הדם בלילה. תוצאות מחקר זה מעלות את החשיבות שיש לבצע ניטורים אמבולטוריים אחדים ולא להסתפק בביצוע יחיד בלבד בטיפול הקליני ביל"ד עמיד לטיפול שהיעד העיקרי הוא לאיזון לחץ הדם ביום ובלילה.