ראשי » סקירה » חידושים בניהול יתר לחץ דם בנובמבר 2020 /מאת פרופ' יודפת חידושים בניהול יתר לחץ דם בנובמבר 2020 /מאת פרופ' יודפתמפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש נובמבר 2020 מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא האם זיהוי של גורמי סיכון CV שניתנים לשינוי ביל"ד עמיד כביכול לטיפול יכול להנחות התערבויות להפחתת הטיפול התרופתי ביל"ד? מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין בריאות וההיארעות של ייל"ד עמיד כביכול לטיפול בקרב חולי יל"ד ולחץ דם מאוזן בבסיס במחקר Jackson Heart Study (800 משתתפים) ו- Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke study (REGARDS) (2,316 משתתפים). להמשך קריאה ← האם יל"ד ומשקל עודף הם גורמי סיכון במתבגרים להתפתחות סוכרת מסוג 2? מטרת העיבוד הרטרוספקטיבי היתה להבהיר את הקשר בין יל"ד והתפתחות מוקדמת של סוכרת מסוג 2. הנתונים נלקחו מלשכת הגיוס של צה"ל וממסד הנתונים הלאומי של סוכרת. כולם עברו ראיון ובדיקה גופנית וכן נשקלו, הגובה ולחץ הדם נמדדו. נכללו מתבגרים מ – 1 לינואר 1993 ועד 31 לדצמבר 2016. להמשך קריאה ← האם HDL, כולסטרול, טריגליצרידים, BMI, תלות באלכוהול, נדודי שינה ורמת השכלה הם גורמי סיכון ליל"ד? מחקר אקראי מנדליאלי. מטרת המחקר השוודי-הולנדי היתה לבדוק את הקשר הסיבתי ע"י 2 מדגמים בשיטת אקראיות מנדליאלית של 18 גורמי סיכון וסגנון החיים עם יל"ד. נבחרו וריאנטיים גנטים לסוכרת מסוג 2, גלוקוזה בצום, שומני הדם, BMI, עישון, צריכת אלכוהול וקפה, פעילות גופנית, משך השינה, נדודי שינה ורמת ההשכלה מתוך מחקרי European-descent genome-wide association.\. להמשך קריאה ← האם יל"ד תנוחתי בגלל טיפול נמרץ לאיזון לחץ הדם מעלה את הסיכון של התוצא ה – CV? – עיבוד לאחר מעשה של SPRINT מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר SPRINT היתה לבדוק את הקשר בין חל"ד תנוחתי והתוצא ה – CV והשפעת טיפול נמרץ לאיזון לחץ הדם על התוצאים ה – CV בחולים שפיתחו יל"ד תנוחתי. להמשך קריאה ← האם השכיחות של יל"ד באנשים שחיים בגבהים הוא גבוה פי 3 במדידה אמבולטורית לעומת לחץ הדם במרפאה, וקשור ביל"ד לחץ ממוסך ובערכי לחץ דם דיאסטוליים וליליים גבוהים יותר? מטרת המחקר שבוצע באנדים של פרו ע"י חוקרים מפרו ומאיטליה היתה לבדוק את השכיחות של יל"ד במרפאה וב – ABPM והפנוטיפים שקשורים בו במדגם של אנשים מבוגרים שחיים באיזור Cerro de Pasco (גובה 4,340 מטר) להמשך קריאה ← האם רמת תסמיני החרדה קשורה ביל"ד או בסיכון מוגבר להתפתחות של יל"ד בחולי COVID-19? מטרת המחקר שבוצע בתורכיה היתה לבדוק את הקשר של חרדה ודיכאון עם יל"ד במגפת ה – COVID-19. נלקחו גם נתונים סוציו-דמוגרפיים ופרמטרים קליניים על קיום וחומרת המצוקה הנפשית. להמשך קריאה ← האם יל"ד ממוסך לילי הוא שכיח? –סקר בארה"ב מטרת הסקר שבוצע במדגם היתה להעריך את השכיחות של יל"ד ממוסך לילי בקרב 3000 משתתפים באוכלוסייה של 4 מחקרים מבוססי - אוכלוסייה שעברו ABPM ובקרב 17,969 משתתפים בסקר NHANES משנת 2016-2018 שלא עברו ABPM תוך שימוש בספי יל"ד על פי הנחיות JNC7 (יל"ד לפחות 140/90 ממ"כ) והנחיות ACC-AHA 2017 (יל"ד לפחות 130/80 ממ"כ). להמשך קריאה ← האם השכיחות של יל"ד בשינה בלבד (ממוסך) היא הכי גבוהה בקיץ? מטרת מחקר החתך" הנוכחי שבוצע במסד נתוני מחקר J-HOP בראשותו של Kario היתה לבדוק שונות עונתית בלחץ הדם בשינה במדידות ביתיות. נכללו 2.544 משתתפים מהקהילה (גיל ממוצע 63, חולי יל"ד – 92%) עם גורמי סיכון CV שעברו מדידות ביתיות של לחץ הדם בבוקר, בערב ובשינה (בשעות ליליות 2:00, 3:00 ו – 4:00) במכשירים אוסצילומטריים אוטומטיים. להמשך קריאה ← האם שילוב של ACEI עם CCB לעומת שילוב של ACEI/HCTZ מאזן את לחץ הדם גם בטיפול נמרץ לערכים סיסטוליים נמוכים מ – 130 ממ"כ גם ביל"ד עמיד לטיפול ומראה הטבות CV? – עיבוד "לאחר מעשה" של מחקר ACCOMPLISH. בעיבוד לאחר מעשה במחקר ACCOMPLISH (משתתפים 11,506) נערכה השוואה בין התוצא המשולב הראשוני (תמותה CV, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, אישפוז בגלל תעוקת חזה, החייאה לאחר תמותה לבבית פתאומית ורה-וסקולריזציה כלילית) בין 2 שילובי טיפולים בחולים עם לחץ סיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ באלו עם יל"ד עמיד לטיפול (שווה או מעל 4 תרופות ליל"ד). להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.