מטרת המחקר שבוצע במספר מרכזים אקדמאים בארה"ב היתה לבדוק את הקשר של שונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור עם היארעות של אירועים CV ותמותה במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. בעיבוד נכללו 4,152 משתתפים במחקר LOOK AHEAD (Action for Health in Diabetes) ללא אירועים CV ותמותה תוך 36 חודשים של מעקב. השונות של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי תוך 4 ביקורים בשנה נבדקה בשיטת שונות ללא תלות בממוצע וכן במקדם השונות. בעיבוד על פי רגרסיית COX נבדק יחס הסיכון המתוקנן לאירועים CV (אוטם שריר הלב, שבץ מוחי או תמותה לבבית) ותמותה כללית. לאחר מעקב חציוני של 6.6 שנים אירעו 220 מקרים של אוטם שריר הלב, 105 מקרים של שבץ מוחי, 62 נפטרו ממחלה קשורה ללב, ו 236 מקרי תמותה. לאחר תיקנון למערפלים כולל ממוצע לחץ הדם, יחס הסיכון לשלישון של סטיית התקן הגבוהה ביותר (לעומת הקטנה ביותר) היו 1.98, , 1.26, 1.05 ו – 1.64 לתמותה CV, תמותה מכל סיבה, CVD, MI ושבץ מוחי בהתאמה. יחס הסיכון האקוויולנטי ללחץ הדיאסטולי היה 1.84, 1.43, 1.19, 1.14 ו – 0.97 בהתאמה.
Kaze AD, Santhanam P, Erqou S, et al. Long-Term Variability of Blood Pressure, Cardiovascular Outcomes, and Mortality: The Look AHEAD Study. Am J Hypertens. 2021 Apr 2: Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצאו מספר תצפיות. הראשונה, רמות גבוהות של שונות בלחץ הסיסטולי בחולי סוכרת מסוג 2 היו קשורות במידה גדולה יותר בתמותה CV ובאירועים CV. שנית, שונות גדולה יותר בלחץ הדיאסטולי היתה קשורה עם עלייה בתמותה מכל סיבה ובתמותה CV. קשרים אלו היו עצמאיים ללא קשר לרמות לחץ הדם. ממצאים אלו מאשרים את החשיבות של שונות בלחץ הדם בהערכת הסיכון ה – CV במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומדגישים את הצורך של איזון עקבי של לחץ הדם באוכלוסייה זאת עם סיכון מוגבר. חולי סוכרת מסוג 2 סובלים משיעור גדול יותר חוסר תיפקוד אוטונומי וקשיות העורקים שיכולים לגרום לשונות גדולה בלחץ הדם אבל עדיין קיים חוסר בנתונים אפידמיולוגיים על התוצאים של השונות בלחץ הדם בקרב אוכלוסיות שונות. הקשר החיובי בין השונות בלחץ הסיסטולי ואירועים מוחיים נמצא גם במחקרי אוכלוסייה כללית אבל לא היו ספציפיים לחולי סוכרת. מספר מנגנונים יכולים להסביר קשר זה. ראשית, סוכרת מסוג 2 קשורה ישירות בהיענות עורקית דלה. עלייה בשונות בחולים אלו יכולה להקטין את היכולת להתאים תנודתיות גדולה יותר בנפח הפעימה (בגלל הפרעה בתיפקוד האוטונומי) וגורמת ומגבירה את השונות בלחץ הסיסטולי ולכן מגדילה את שיעורי האירועים הווסקולריים. שנית, שיעור ההפרעה בתיפקוד האוטונומי הוא מוגבר בסוכרת מסוג 2 שמעלה את השונות בלחץ הדם וכתוצאה – תגובה סימפתטית מוגברת שמעלה את שיעור האירועים ה – CV והתמותה. שלישית, במחקרים מכניסטיים נמצא ששונות גדולה בלחץ הדם קשורה במספר פגיעות באברי מטרה שכוללות היפרטרופיה של האאורטה, נזק לשריר הלב (דלקת ואפופטוזיס של מיוציטים לבביים), נזק ישיר של האנדותל והפעלת המערכת רנין- אנגיוטנסין. רביעית, הקשר החזק בין שונות של לחץ הדם ותמותה בעיבוד הנוכחי קשור כנראה לשיעור גדול יותר של מחלה מיקרו-וסקולרית שידועה כקשורה עם תמותה מוגברת בחולי סוכרת. עדיין קיים ויכוח על הטיפול האידאלי בחולי סוכרת מסוג 2 עם שונות גדולה בלחץ הדם. הוצע טיפול במעכבי תעלות הסידן ודיורטיקה שאינה לולאה שעוזרים חלקית לאיזון השונות. מובן, שהיות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות.