מטרת המחקר שבוצע בסין והיה משותף אמריקאי-סיני היתה לבדוק האם רגישות גדולה למלח ועמידות לו מקדימים את ההתפתחות של יל"ד. מחקר ההאכלה כלל כלכלה דלת מלח במשך 7 ימים (1180 מ"ג/יום) ואחריו 7 ימים של כלכלה עתירת מלח (7081 מ"ג/יום) בקרב 1,718 מבוגרים סינים עם לחץ דם נמוך מ – 140/90 ממ"כ. משך המעקב הממוצע היה 7.4 שנים. לחץ הדם בבסיס נמדד 3 פעמים והפרשת נתרן במשך 24 שעות נמדדה במשך שלושת ימים. נבדקו 3 מסלולים של תגובת לחץ הדם לנטילת הנתרן (רגישות גדולה למלח, רגישות בינונית ועמידות למלח). השינויים הממוצעים בלחץ הדם הסיסטולי על פי 3 המסלולים היו ירידה של 13.7, של 4.9 ושל – 2.4 ממ"כ תוך מעקב בהתערבות עם נתרן נמוך ועלייה של 11.2, 4.4 וירידה של 0.2 ממ"כ תוך התערבות עם נתרן גבוה (הבדל מובהק בהבדלי הקבוצות) ברגישות גדולה לנתרן, רגישות בינונית ובתנגודת למלח בהתאמה. יחס הסיכון המתוקנן לגורמי סיכון רבים ליל"ד באלו עם רגישות גדולה למלח היה 1.43 לעומת תנגודת למלח (מובהק למגמה לא קווית), בהשוואה לאלו עם רגישות בינונית למלח. יתרה מכך, נמצא קשר מובהק בצורת J בין תגובת לחץ הדם הסיסטולי לצריכת נתרן והיארעות של יל"ד. תוצאות דומות נמצאו לגבי הלחץ הדיאסטולי.
He J, Huang JF, Li C, Chen J, et al. Sodium Sensitivity, Sodium Resistance, and Incidence of Hypertension: A Longitudinal Follow-Up Study of Dietary Sodium Intervention. Hypertension. 2021 Apr 26: Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
מחקר GenSalt היה המחקר הגדול ביותר שבו נבדקו רגישות ועמידות למלח באוכלוסייה אנושית. המחקר תרם ידע חדש על צריכת נתרן בתזונה ועל יל"ד במספר היבטים. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שרגישות למלח קשורה פרוספקטיבית עם היארעות של יל"ד ומצביעים שרגישות למלח היא סיבתית ולא כתוצאה של יל"ד. זהו הוא המחקר האנושי הראשון שמתעד שאנשים עם עמידות לנתרן נמצאים בסיכון גדול יותר ומובהק ליל"ד. גורמים גנטיים מפרשים רק חלקית שהסיכון לעליית לחץ הדם קשור ברגישות ובעמידות לנתרן. נוסף על כך, מחקר GenSalt מראה שיותר משלושת רבעים של אנשים עם לחץ דם תקין היו עם רגישות גבוהה (12%-18%) או בינונית (58.3%-63.7%) לנתרן. ממצאים אלו תומכים בהמלצה שהורדה בנתרן צריכה להיות מהלך חשוב למניעת יל"ד באוכלוסייה הכללית. שיעור האנשים בקהילה העמידים לנתרן משתנה בהתאם להגדרת עמידות לנתרן. מחקר GenSalt סיפק את הראייה הראשונה שאנשים עם עמידות לנתרן נמצאים בסיכון גדול יותר להיארעות של יל"ד בהשוואה לאלו עם רגישות בינונית לנתרן. ממצאים אלו נמצאים בניגוד לאמונה שעמידות למלח באנשים ללא יל"ד נמצאים בסיכון נמוך יותר ליל"ד. בנוסף, במחקרים ניסיוניים דווח שקיימים מאפיינים מולדים שונים במודלים של חיות של יל"ד עמיד לנתרן ונמצא מנגנון גנטי ברקע של מספר סוגים של יל"ד עם עמידות לנתרן. לדוגמא, מוטצית הגן GC-A נובעת מאיבוד של קולטן ה – guanylyl cyclase-A לפפטיד הנתריורטי הפרוזדורי שמעלה את התנגודת ההיקפית ואת יל"ד העמיד לנתרן. הקולטן P2Y2 בעכבר knockout מציג שינויים רבים בנתרן בכליות ובספיגה מחדש והתפתחות של יל"ד עמיד לנתרן. הוצעו עוד מספר מנגנונים להתפתחות של יל"ד עמיד לנתרן כמו עלייה בתנגודת הווסקולרית הסיסטמית, הפרעה באנדותל, עמידות לאינסולין והפרעות הורמונליות, במובילי המים והנתרן ובמסנג'ר התוך-תאי.