האם נתרן ואשלגן יכולים להשפיע על השונות קצרת- מועד בלחץ הדם?

מטרת המחקר שבוצע בטייואן היתה לבדוק האם לנתרן ואשלגן במזון יש השפעה על השונות קצרת-מועד בנוסף ללחץ הדם. נכללו במחקר 343 משתתפים מ – DASH-Sodium trial (גיל ממוצע 48.4, 42.5% גברים) ו – 323 משתתפים מ – Jackson Heart Study (גיל ממוצע 56.7, 30.7% גברים) שעברו ABPM במשך 24 שעות. ממוצע השונות המציאותי חושב כמדד לשונות קצרת-טווח. נמצא בהערכה של נטילת מזון מהפרשה בשתן שיחס נתרן לאשלגן בשתן קשור באופן מובהק עם שונות דיאסטולית גדולה יותר בשני המחקרים שנכללו. לתזונת DASH עתירת-אשלגן לבד היתה השפעה לא מובהקת על הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי בעוד שתזונה משולבת תזונת DASH עם צריכה נמוכה של נתרן הורידה באופן מובהק את השונות הסיסטולית והדיאסטולית בהשוואה לתזונת בקרה וצריכת נתרן מוגברת. השונות הדיאסטולית נבעה באופן מובהק מהיחס נתרן/אשלגן בשתן לאחר תיקנון לגיל, מגדר, עישון,  בעוד שהירידה בשונות הסיסטולית הושפעה בעיקר מהשינוי של ממוצע לחץ הדם, ממוצע הלחץ הדיאסטולי, BMI וגזע.

Zhang Y, Schwartz JE, Jaeger BC, et al. Association Between Ambulatory Blood Pressure and Coronary Artery Calcification: The JHS. Hypertension. 2021;77:1886-1894.

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שיחס מוגבר יותר של  נתרן לאשלגן היה קשור עם שונות דיאסטולית גדולה יותר לפני או לאחר תיקנון. נמצא גם קשר לא מובהק עם שונות סיסטולית. תזונת DASH בלבד מפחיתה את הרגישות למלח של לחץ הדם הדיאסטולי אבל ללא השפעה מובהקת על השונות הסיסטולית והדיאסטולית. בניגוד לכך, שילוב של תזונת DASH וצמצום בצריכת נתרן מורידה באופן מובהק את השונות הסיסטולית והדיאסטולית בנוסף להורדת לחץ הדם במשך 24 שעות. תוצאות המחקר מניחות שתזונת נתרן ואשלגן משפיעות ביחד על השונות הדיאסטולית במנגנון שונה. המובהקות הפרוגנוסטית של השונות בלחץ הדם נדונה בעבר במחקר קודם תוך הנחה ששונות בלחץ הדם מוסיפה רק פחות מ – 1% מהחיזוי על אירועים CV לאחר תיקנון ללחץ הדם במשך 24 שעות. מצד שני, במחקר הקודם של חוקרים אלו נמצא שהשונות בלחץ הדם יכולה להיות עדיין ישימה לחיזוי התמותה ארוכת הטווח באנשים עם הזדקנות וסקולרית מוגברת. בנוסף, יש להדגיש שעלייה בשונות לחץ הדם יכולה לגרום להשלכה טיפולית חשובה שיכולה ללא ספק למנוע מהרופאים לכייל תרופות נגד יל"ד כדי להשיג יעדים אופטימליים של לחץ הדם תוך דאגה לאירועים היפוטנסיביים. למרות זאת, בניגוד לקשר המוכר בין השונות הסיסטולית והאירועים ה – CV השונות הדיאסטולית הודגשה הרבה יותר מבחינת הקשר הקליני בשנים האחרונות. באחד המחקרים שפורסם לאחרונה דווח ששונות קצרת-טווח דיאסטולית בקרב מעל 9,000 אנשים שנבדקו ליל"ד היתה חזאית עצמאית לתמותה CV בכל הגילים בעוד ששונות סיסטולית היתה חזאית לתוצאים רק במבוגרים צעירים. שונות דיאסטולית בניגוד לשונות סיסטולית משקפת יותר את הפעילות הסימפתטית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים את היכולות של נתרן ואשלגן במזון להשפיע על השונות הדיאסטולית ומעלה את ההנחה ששונות זאת רגישה יותר לשינויים במזון של נתרן ואשלגן שמושפעים ע"י שינוי זמני בתיפקוד האוטונומי.  במחקרים קודמים דווח שחסמי תעלות הסידן יכולים גם להשפיע על השונות. במחקר Jackson Heart Study שנכלל במחקר הנוכחי קיבלו חלק מהמשתתפים טיפול נגד יל"ד וגם בהם נמצאה מגמה עקבית דומה. המחקר הנוכחי הוא הראשון שמאמץ את ההנחה שנתרן ואשלגן במזון יכולים ביחד להשפיע על התנודות בלחץ הדם. לכן, קיים בו היבט שונה בגישה טיפולית שיכול באופן ספציפי לכוון למטרה של עלייה בתנודתיות של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי. נצטרך למחקרי התערבות כדי להבהיר את השפעת הקטנת השונות קצרת הטווח על התוצאים ה – CV.