מטרת המטה-אנליזה שבוצעה באוניברסיטת קליפורניה היתה לבדוק האם תרופות נגד יל"ד שחוצות את מחסום דם-מוח משפרות את הזיכרון לעומת אלו שאינן חוצות מחסום זה. במטה-אנליזה נכללו מחקרי עוקבה קליניים, אקראיים, פרוספקטיביים ומחקרים תצפיתיים רטרוספקטיביים. נבדקו נתונים של 12,849 אנשים מ – 14 עוקבות שקיבלו או תרופות נגד יל"ד שחוצות את מחסום דם-מוח או שאינן חוצות מחסום זה. הקוגניציה נבדקה באמצעות 7 תחומים: תיפקוד ביצועי, קשב, למידת זיכרון מילולית, שפה, מצב נפשי, זיכרון מילולי ומהירות העיבוד. נמצא שלאלו שנטלו תרופות שחוצות את מחסום דם-מוח היה זיכרון מילולי גבוה יותר ומובהק בהשוואה לתרופות שאינן חוצות מחסום זה. לעומת זאת, נמצאה החמרה לא מובהקת ביכולת הקשב.
Nation DA, et al. Memory benefit seen with antihypertensives crossing blood-brain barrier. MDedge, 2021 June 21. Epub ahead of print
הערת פרופ' יודפת
ראשית, עלי לציין שלא היה לי מושג אלו תרופות נגד יל"ד חוצות את מחסום דם-מוח ומתברר שיש הבדלים בחציית המחסום בין מעכבי האנזים המהפך ובין חסמי קולטני האנגיוטנסין.
מעכבי האנזים המהפך שחוצים את המחסום: קפטופריל, פוסינופריל, ליזינופריל, פרינדופריל, רמיפריל וטרנדולפריל. אינם חוצים: בנזפריל, אנלפריל, מואקביפריל וקווינפריל.
חסמי קולטני האנגיוטנסין שחוצים את מחסום דם-מוח: טלמיסרטן וקנדסרטן. אינם חוצים: אולמסרטן, אפרוסרטן, אירבסרטן ולוסרטן.
ההבדל המובהק בשיפור הזיכרון המילולי הוא קטן אבל יש לו השפעה ארוכת טווח בעיכוב בחלק חשוב זה בקוגניציה שמתפתח עם הגיל או בהתקדמות לאלצהיימר. ההחמרה הקלה ביכולת הקשב היא מפתיעה. לדעת חוקרי המטה-אנליזה היא יכולה לנבוע מייחודיות של המבחנים בהם השתמשו לבדיקת תחום זה שיכול להיות מושפע ממחלת CV או מחלה וסקולרית במוח. החוקר הראשי ציין שהשיפור בזיכרון המילולי ע"י שימוש בתרופות שחוצות את מחסום דם-מוח נגרם באופן ישיר על המוח. הוא הדגיש גם שהרב-צורתיות של מספר ACEs נקשרו בסיכון למחלת אלצהיימר ורב-צורתיות זאת במודלים של חיות גורמים לנוירו-דגנרציה עם אפשרות להפיכה ע"י מתן מעכבי ACE. קיימת אפשרות שכל הממצאים אינם קשים בכלל עם לחץ הדם. המנגנון שקשור בשיפור יכולת הזיכרון המילולי אינו ידוע וההצעות כוללות שיפור השיבוש בחציית במחסום דם –מוח, שיפור בדלקת וחסר נוירולוגי. קיים צורך למחקרים שמשפיעים על שיקול הדעת הקליני. השאלה היא האם ממצאים אלו אם יאושרו במחקרים נוספים ישפיעו על ההחלטה למתן תרופות שחודרות או אינן חודרות את מחסום דם-מוח כמו למשל לתת טיפול ברמיפריל ולא באנלפריל.