מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את הקשר בין מדידה קפדנית של לחץ הדם במרפאה ולחץ הדם מחוץ למרפאה להיצרות עורקי המוח ובנוסף, לבדוק את הקשר של השונות בלחץ הדם מיום ליום לבין היצרות זאת. נכללו במחקר 677 גברים (גיל ממוצע 70) בעוקבה מבוססת- קהילה שבהם נמדד לחץ הדם בקפדנות במרפאה (במכשיר אוטומטי) ובמשך 7 ימים רצופים במדידות בבית שעברוMRA . בנוסף, 468 מהם נבדקו גם ע"י ABPM. מדדי השונות כללו שונות מיום ליום, במשך היום ובמשך הלילה, ירידת לחץ הדם בשינה (dipping) ו"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם. היצרות מוחית של עורקי המוח הוגדרה או כקלה (1-49%) או כחמורה (שווה או מעל 50%). היצרות קלה נמצאה בקרב 153 (22.6%) וחמורה בקרב 36 (5.3%) של המשתתפים. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שלחץ סיסטולי גבוה במרפאה, בבית וב – ABPM היה קשור עם קיום של כל היצרות או היצרות חמורה של עורקי המוח. הקשרים עם היצרות עורקי המוח היתה דומים בין הלחץ הסיסטולי במרפאה, בבית וב – ABPM. נמצאה ירידה גדולה יותר של לחץ הדם בשינה או ב"קפיצת הבוקר של לחץ הדם ללא כל קשר עם ממוצע הלחץ הסיסטולי, שהיתה קשורה עם כל עומס גבוה יותר או עם היצרות חמורה של עורקי המוח אבל לא בשונות מיום ליום, במשך היום או במשך הלילה.
Hisamatsu T, Ohkubo T, Hozawa A, et al; SESSA Research Group. Association of self-measured home, ambulatory, and strictly measured office blood pressure and their variability with intracranial arterial stenosis. J Hypertens. 2021 Jun 23. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
במחקר מבוסס-אוכלוסייה הנוכחי בגברים שהיו לכאורה בריאים בגיל הביניים ועד קשישים נמצא בבדיקת MRA שרמות של לחץ דם סיסטולי שנמדדו במרפאה, בבית ובניטור אמבולטורי במשך24 שעות קשורות עם קיום של היצרות כל שהיא של עורקי המוח או היצרות חמורה לאחר תיקנון לגורמי סיכון CV אחרים. דרגות הקשר של לחץ הדם במרפאה, בבית ובניטור האמבולטורי עם ההיצרות של עורקים המוח היו כמעט דומות. בנוסף, ירידה גדולה יותר של הלחץ הסיסטולי בלילה או ב"קפיצת" הבוקר ללא כל קשר לממוצע לחץ הדם היו קשורים בעומס גדול יותר של היצרות עורקי המוח. במחקר הנוכחי בוצעה בפעם הראשונה הערכת הקשר בין השונות בין יום ליום או שונות בטווח קצר למחלה תת-קלינית תוך מוחית כמו היצרות בלתי תסמינית של עורקי המוח. ממצאים אלו בהקשר דומה נמצאו במחקרים אחרים שבדקו את הקשר בין השונות בלחץ הדם בבית ובניטור אמבולטורי עם נזק לאברי מטרה מחוץ למוח כמו טרשת עורקי התרדמה, LVH, מיקרואלבומינוריה, טרשת הוותין ומדד קרסולי-ברכיאלי. במחקר הנוכחי נמצא קשר בין ירידה גדולה יותר בלחץ הדם בלילה ו/או "קפיצת" בוקר גדולה יותר של לחץ הדם עם היצרות עורקי המוח. ניתן להסביר ממצא זה בקשר ישר בין הירידה בלחץ הדם בשינה מהיום ללילה וה"קפיצה" בלחץ הדם: כל כמה שהירידה בלחץ הדם בשינה היא גדולה יותר ו"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם גדולה יותר או להיפך. ממצאים אלו מביאים להנחה שירידה מוגברת בלחץ הדם בשינה ו/או עלייה מוגברת ב"קפיצת" הבוקר גורמים להתפתחות רבדים טרשתיים בעורקי המוח ע"י מנגנון המודינמי כמו עלייה במאמץ גזירה (2 כוחות פועלים בבת אחת בכיוונים הפוכים) שיכולים להפעיל את המסילות המולקולריות שגורמות לאי יציבות של הרובד כמו דחק חימצוני, פעילות אוסקוויטין פרוטיאזון (שגורם לדגרדציה של חלבונים שניזוקו או שעברו וויסות חזק בנוסף לתפקיד חשוב בריפוי ה – DNA), בוויסות מחזור התא, בנדידת תאים ובתגובה החיסונית ודלקת. מעניין, שממצאים אלו באנשים בגיל ממוצע של 70 היו בחלקם בהתאמה עם דיווח לאחרונה שהראה קשר בין ירידה גדולה מוגזמת (extreme dipping) של לחץ הדם הלילי עם הסיכון ה – CV בקרב אנשים בגיל לפחות של 70 בגלל היצרות תת-קליניים של עורקי המוח שנמצאים בסיכון לפתח שבץ מוחי בגיל מתקדם יותר. במחקר הנוכחי נמצא שהקשר של ממוצע לחץ הדם להיצרות עורקי המוח הוא דומה אבל השונות קצרת הטווח של לחץ הדם משתנה כנראה ע"י השימוש בתרופות נגד יל"ד: אלו שאינם נוטלים תרופות רגישים במיוחד לשונות של הלילה או לירידה הלילית בלחץ הדם. ממצאים דומים דווחו ממחקרים אחרים שבהם הקשר בין השונות בלחץ הדם ומחלה CV היה חזק יותר עם אלו שהיו בסיכון CV נמוך יחסית (כמו בגיל צעיר או ברמות נמוכות של לחץ הדם). במחקר הנוכחי נמצא שאלו ללא טיפול תרופתי ביל"ד היו עם פרופיל CV טוב יותר בגיל צעיר יותר ללא עלייה ב – BMI ולא דיסליפידמיה, סוכרת, מחלת כליות כרונית ולחץ הדם בהשוואה לאלו שטופלו תרופתית ביל"ד. יש לזכור שהמחקר הוא תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות, שהוא נערך באוכלוסייה יפאנית ושמספר הנבדקים היה קטן.