מטרת המחקר האיטלקי היה לבדוק את הקשר בין תפילות-יתר תנוחתית עם תופעות לוואי לבביות וכליותיות גדולות העוקבה של חולי יל"ד צעירים. נכללו 1,207 חולי יל"ד בדרגה I שך יל"ד בגיל ממוצע 33.1. ההבל התנוחתי חושב כשוני בין 6 מדידות בעמידה לבין 6 מדידות בשכיבה תוך שני ביקורים נפרדים. פעילות-יתר לעמידה הוגדרה כלחץ סיסטולי עמידה-שכיבה בעשירון העליון. ההבדל הממוצע בכל הקבוצה היה −2.5±7.3/4.6±5.4 ממ"כ. מדידת לחץ הדם בניטור אמבולטורי למשך 24 שעות היתה גבוהה יותר ומובהקת באלו עם תגובת-יתר בהשוואה לאלו עם תגובה תקינה (90.8% לעומת 76.4%). יחס אפינפרין/קראטינין בקרב 630 משתתפים בהם נבדקו הקטכולאמינים בשתן של 24 שעות היה גבוה באופן מובהק באלו עם תגובת-יתר (118.4 לעומת 77.0 nmol/mol). תוך מעקב של 17.2 שנים פיתחו 105 מהמשתתפים תופעות לוואי CV וכלייתיות. בעיבוד סטטיסטי נמצא שפעילות-יתר לעמידה היתה חזאית עצמאית לתופעות לוואי אלו עם יחס סיכון מובהק של 1.97. פעילות-יתר נשארה חזאית עצמאית לתופעות הלוואי גם כאשר נתוני לחץ הדם האמבולטורי וההיארעות של יל"ד במשך המעקב נבדקו המודל סטטיסטי אחר (יחס סיכון מובהק של 1.94.
Palatini P, Mos L, Saladini F, Rattazzi M. Blood Pressure Hyperreactivity to Standing: a Predictor of Adverse Outcome in Young Hypertensive Patients. Hypertension. 2022 Mar 17. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שחולי יל"ד צעירים עד גיל הביניים עם עלייה בבסיס מעל 6.5 ממ"כ במעבר משכיבה לעמידה היו בסיכון מוגבר לאירועים CV וכלייתיים במשך מעקב של כ – 17 שנה. שינויי תנוחה משכיבה לעמידה גורמים לירידה בחזרה הוורידית וירידה בתפוקת הלב. כתוצאה גורמת הירידה לגירוי סימפתטי מתווך- בארו-רצפטורים שמעלה את קצב הלב והתכווצות כלי הדם. התגובה ההמודינמית בבריאים לעמידה גורמת לירידה קלה בלחץ הסיסטולי ועלייה קלה בדיאסטולי. הממצאים במחקר הנוכחי הראו שהשינוי בלחץ הסיסטולי משכיבה לעמידה הוסטו לערכים גבוהים יותר ממצא, שמניח לאפשרות שקיימת תת-אוכלוסייה עם פעילות-יתר בעמידה שנמצאת בסיכון מוגבר לפעילות -יתר כגורם סיכון בפתוגנזיס של תופעות הלוואי כמו אלו עם יל"ד אפילו בדרגה I. חולים אלו עם תגובת יתר לעמידה היו גם עם רמות גבוהות יותר של אפינפרין בשתן של 24 שעות בהשוואה לאלו ללא פעילות-יתר למרות פעילות סימפתטית תקינה במנוחה ועלייה בתגובה זאת בגלל גורמי דחק. התגובה הנוירו-הורמונלית המוגזמת נמצאה במיוחד במבוגרים צעירים שבהם סוג קשיות העורקים נראה כמניע את מנגנון יל"ד התנוחתי באנשים מבוגרים יותר. תגובה זאת יכולה גם לקרות בהתנהגות בלתי בריאה באורח החיים כמו עישון, שתיית קפה כבדה וצריכת אלכוהול שגורמים לעלייה בהפרשת קטכולאמינים, והשפעה זאת יכולה לגרום לנזק בעיקר בחולי יל"ד צעירים עם עלייה בפעילות הסימפתו-אדרנרגית בתגובה לגורמי דחק. מגבלת המחקר היא שלמעלה מ – 72% מהמשתתפים היו גברים ולבנים. יש צורך במחקרים נוספים כדי ליצור הגדרה אחידה לתגובת היתר לעמידה, עם אפשרות שתתבסס הערכת הסיכון להכללה בהנחיות העתידיות ליל"ד.