מטרת המחקר הבריטי-אמריקאי היתה להשוות את השונות של מדדי מוח כוללניים בחולי יל"ד בדיד בהשוואה לנורמוטנסיביים או יל"ד סיסטולי-דיאסטולי (2 מדידות במכשיר אוטומטי כאשר הנתונים היו של המדידה השנייה) תוך שימוש בעוקבה גדולה של אנשים בריאים ובעוקבה של הביובנק הבריטי. המחקר מסוג "חתך" כלל 29,775 משתתפים (גיל ממוצע 63, 53% נשים) שעברו מדידות לחץ דם ו – MRI מוח. נערכה השוואה מתוקננת לערפלנים רבים לשונות כלל מדדי המוח, התת-קליפתי והחומר הלבן. נערכה השוואה בין משתתפים עם יל"ד סיסטולי בדיד או דיאסטולי בדיד עם נורמוטנסיביים או עם יל"ד סיסטולי-דיאסטולי. בעיבוד נמצא שמשתתפים עם יל"ד סיסטולי בדיד או דיאסטולי בדיד שמטופלים תרופתית הראו שינויים מיקרו-מקרו-ומבניים בחומר האפור שהיה קטן יותר וחומר לבן גדול יותר בהשוואה לנורמוטנסיביים. בחולים עם יל"ד סיסטולי בדיד היה חומר אפור גדול יותר וחומר לבן קטן יותר בהשוואה למשתתפים באיזורים אלו עם יל"ד סיסטולי-דיאסטולי.
Newby D, Winchester L, Sproviero W, et al. The relationship between isolated hypertension with brain volumes in UK Biobank. Brain Behav. 2022 Apr 1. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שהחומר האפור במוח קטן יותר והחומר לבן גדול יותר בחולי לחץ דם בדיד סיסטולי או דיאסטולי ועם הבדלים מיקרו-מבניים בהשוואה לאלו ללא יל"ד. לעומת זאת, בחולים בעיקר עם יל"ד סיסטולי בדיד יש חומר אפור גדול יותר וחומר לבן קטן יותר ומצב תקין יותר בחומר הלבן בהשוואה לחולי יל"ד סיסטולי-דיאסטולי. בכל העיבודים היתה לשימוש בתרופות נגד יל"ד השפעה על ההשוואות. נראה שהשפעה זו של התרופות אינה מורידה את החשיפה ארוכת הטווח של יל"ד שגורמת לנפחים קטנים של המוח ולנטל גדול יותר על החומר הלבן. קיימת גם אפשרות שאנשים עם פתולוגיה מוחית סבלו מלחץ דם גבוה יותר ובעקבות כך טופלו תרופתית ביל"ד. יל"ד גורם לשינויים פתולוגיים במוח שגורמים לנזק מבני שקשורים גם בירידה קוגניטיבית ועלייה בסיכון לדמנציה. במחקר הנוכחי נמצא שיל"ד בדיד קשור במדדיי מוח רעים יותר ובפתולוגיות גדולות יותר במוח הלבן שקשורים בירידה קוגניטיבית. לכן, נראה אמנם שיל"ד בדיד מזיק פחות מאשר יל"ד סיסטולי-דיאסטולי אבל הוא גורם לפתולוגיה דומה ומשפיע על הירידה הקוגניטיבית. נמצא גם שאלו עם יל"ד סיסטולי בדיד היו קשורים במדדים גדולים יותר של החומר האפור עם מבנים מיקרו-מקרו קטנים יותר בחומר הלבן בהשוואה ללחץ דם סיסטולי-דיאסטולי אבל רק באלו שמטופלים תרופתית. ממצא זה יכול להצביע על מאפייני תחלואה שונים ממנגנונים המודינמיים שונים בין יל"ד בדיד ויל"ד סיסטולי-דיאסטולי. במחקרים קודמים נמצא שיל"ד סיסטולי בדיד נגרם בגלל קשיות של העורקים הגדולים בניגוד ליל"ד סיסטולי-דיאסטולי שברוב המקרים משפיע על העורקים הקטנים, על העורקיות ועל העלייה בתנגודת ההיקפית. ההשפעה המשולבת של שני תהליכים אלו ועלייה קבועה בלחץ הדם יכולים להעלות על הרגולציה העצמית של זרימת הדם במוח ויכולים להסביר מדוע ליל"ד סיסטולי-דיאסטולי יש מדדים קטנים יותר במוח. כמו במרבית המחקרים שמתפרסמים לאחרונה (תצפיתיים או מחקרי "חתך" כמו המחקר הנוכחי) לא ניתן להסיק סיבתיות לתוצאות המחקרים.