האם לחולים עם עילפון רפלקסי יש שכיחות גדולה יותר של נפילות בלחץ הסיסטולי בניטור לחץ דם אמבולטורי?

מטרת המחקר הרב- מרכזים שבוצע באיטליה, אירלנד, שוודיה, בריטניה היתה לבדוק האם בחולים עם עילפון רפלקסורי (vasovagal) קיימת שכיחות גדולה יותר של נפילות בלחץ הסיסטולי בניטור אמבולטרי ואם כן, האם קיימים ערכי "חתך" שיהיו שמישים לחיזוי פגיעות לעילפון מסוג זה. נערכה השוואה של ניטור אמבולטורי לבין חולים עם עילפון רפלקסי לבין בקרה (מתואם עם ממוצע הלחץ הסיסטולי הממוצע במשך 24 שעות, גיל, מגדר ויל"ד). נפילות סיסטוליות ביום ובלילה (מתחת ל- 110, 100, 90 ו – 80 ממ"כ) נבדקו בשני מדגמים: מדגם המחקר (derivation) ומדגם התיקוף. חולים עם היפוטנסיה ידועה, היפוטנסיה תנוחתית, קרדיו-אינהיביציה (אסיסטוליה) שלטת או סיבות מתחרות אחרות הוצאו מהמחקר.  נמצאו 158 חולים עם עילפון במגזר נגזרת ו – 320 בבקרה. נפילות סיסטוליות ביום היו שכיחות יותר באופן מובהק בחולי עילפון מאשר אלו בבקרה. לנפילה אחת או יותר ביום בפחות מ – 90 ממ"כ היתה סגוליות של 91% ורגישות של 32% לזיהוי חולים עם עילפון רפלקסי.  שתי נפילות או יותר ביום מתחת ל -100 ממ"כ השיגו סגוליות של 64% ורגישות של 40%. תוצאות אלו אושרו במדגם התיקוף של 164 חולי עילפון ו – 164 בבקרה: לנפילה סיסטולית אחת או יותר נמוכה מ – 90 ממ"כ  היתה סגוליות של 94% ורגישות של 29% בעוד ששתי או יותר נפילות סיסטוליות ביום נמוכות מ – 100 ממ"כ השיגו סגוליות של 83% ורגישות של 35%.

Rivasi G, Groppelli A, Brignole M, et al. Association Between Hypotension During 24 h Ambulatory Blood Pressure Monitoring and Reflex Syncope: The SynABPM 1 Study. Eur Heart J 2022;Jun 29:[Epub ahead of print].

הערה

עילפון רפלקסי (ואזו-ואגל) מהווה סיבה שכיחה לעילפון שפוגע בין 60-65% מהאוכלוסייה וכשליש מאנשים מדווח לפחות על עילפון אחד במשך החיים. אמנם עילפון זה הוא טב במקורו אבל קשור בסיכון מוגבר לפציעות חמורות כמו חבלות בראש ושברים. סיכון זה מוגבר ביותר בקשישים שהפציעות מהנפילות מביאים לאישפוז לירידה בתנועתיות ואיבוד האוטונומיה. לעילפון רפלקסי יש 2 מרכיבים: קרדיו-אינהיביציה (שגורמת לברדיקרדיה) והרחבה היקפית של כלי הדם שגורמת להיפוטנסיה ולעילפון רפלקסי. במחקר הנוכחי נמצא שנפילה אחת או יותר של הלחץ הסיסטולי לערך נמוך מ – 90 ממ"כ שנמצא בניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך שעות היום מגיעה לסגוליות של 94% ולרגישות של 29% לסבול מעילפון רפלקסי. זהו המחקר הראשון באוכלוסייה הבוגרת שמניח שניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות יכול להיות מכשיר לזיהוי פגיעות בהיפוטנסיה. הניטור האמבולטורי יכול להבחין חולים עם היפוטנסיה בהם קיים מרכיב קרדיו-אינהיביטורי שולט. יש לשים לב שחולים עם מרכיב קרדיו-אינהיביטורי שולט שנמצא ב – loop recorder  מושתל נהנים מהשתלת קוצב למניעת עילפון חוזר בניגוד למחקרים קודמים על מבחן שיפוע הראש החיובי בחולים. קיימת אפשרות שביצוע ניטור אמבולטורי של לחץ הדם יכול לזהות קבוצות אחרות של חולים – אלו עם פנוטייפ היפוטנסיבי של עילפון רפלקסי. על ידי כך לאפשר פיתוח טיפולים לביטול נפילות בלחץ הסיסטולי למניעת עלפונות חוזרים. מחקר זה מביא שוב ושוב את החשיבות של ביצוע ניטור אמבולטורי של לחץ הדם לאיתור יל"ד של החלוק הלבן, יל"ד ממוסך אבל בעיקר את השינוי בדפוס הלילי בלחץ הדם.