מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את הקשר בין תרופות ליל"ד להיארעות של מחלת אלצהיימר במבוגרים מגיל 40 ומעלה עם קוגניציה תקינה במחקרי עוקבות מסוג מקרה-בקרה. נערכו שתי מטה-אנליזות תוך צירוף הסיכון היחסי המתוקנן של השוואת תרופות שאינן לטיפול ביל"ד ותרופות לטיפול בו. נכללו 9 מחקרים עם 1,527,410 משתתפים. בעיבוד נמצא שבמחקרים שאינם לטיפול ביל"ד הטיפול בו היה קשור בהורדה מובהקת של הסיכון להיארעות של אלצהיימר – יחס סיכון של 0.94. במטה אנליזה של המקרים בהם היה טיפול תרופתי ביל"ד נמצא שהשימוש בחסמי הקולטן של AII היה קשור בהיארעות נמוכה יותר ומובהקת של מחלת אלצהיימר בהשוואה ליתר סוגי התרופות ליל"ד (יחס סיכון של 0.78).
Adesuyan M, Jani YH, Alsugeir D. et al. Antihypertensive Agents and Incident Alzheimer’s Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis of Observational Studies. J Prev Alzheimers Dis (2022). Sept 28. Epub ahead of print.
הערה
מבצעי המטה-אנליזה מציינים בתחילת הדיון שקיימת דאגת מה על ודאות הממצא הראשוני היות ולא בוצע עיבוד רגישות לבדיקת הדיוק של התוצאות שלא ניתן ליישום בגלל מספר בלתי מספיק של מחקרים עם סבירות מתונה של הסיכון להטיות. התוכנית של השוואה במחקרים ללא מתן טיפול ליל"ד גם הוא נמצא בסיכון להטיות ובעיקר לחישוב השכיחות. סוג זה של הטייה קורה כאשר הרופאים מתחילים את הטיפול ביל"ד לפני התחלת המעקב. הטייה שזוהתה בהערכת התוצאות תורמת לתחום העיקרי של ההטיות במחקרים אלו. ממצאי מחקר זה מראים ששימוש ב – ARBs בהשוואה לסוגי התרופות האחרות קשור בהורדת הסיכון להיארעות של דמנציה אם כי נמצאה שונות גדולה בין המחקרים. מעניין שלא היה ממצא דומה לגבי ACEIs לגבי הסוגים האחרים של התרופות ליל"ד. השפעת הסוגים האחרים של התרופות נגד יל"ד מוגבלים מההשפעה היחסית של הטיפול אבל ניתן להעריך שכל סוגי התרופות קשורים בהורדת הסיכון למחלת אלצהיימר. העיבוד הנוכחי נתמך ע"י המנגנון הפרמקולוגי המוצע ש – ARB שמפעיל השפעה מגנה על ההיארעות של אלצהיימר בגלל עיכוב של קולטני AII שמוריד את לחץ הדם. מצד שני, הוצע ונצפה במודלים של חיות שהחסימה גורמת לפעילות מוגברת של הקולטן של AII מסוג 2. הפעלת קולטן זה גורמת לדחק חימצוני מופחת ושל דלקת עצבית ומשפרת את זרימת הדם במוח וגם להורדת אמילואיד ביטא ואת ההיארעות של מחלת אלצהיימר. החוסן של ACEI שהושווה בעיבוד אושר בעיבודי רגישות בהראותם שאין הבדל לסוגי תרופות אחרות ליל"ד כאשר העיבוד הוגבל לסיכון מתון של הטייה ומחקרי עוקבה ע"י אי הכללת מחקרים מסוג מקרה-בקרה. מגבלה זאת גורמת לשיפור הדיוק ולהורדת הטרוגניות סטטיסטית בהשוואה להערכת ההשפעה ראשונית של ACEI. בעיבוד לתת-קבוצות נמצא שזמן המעקב וגיל המשתתפים לא תרמו במידה גדולה לשונות ברמה גבוהה במחקרי השוואה בין סוגי התרופות השונים להורדת לחץ בדם. מצד שני, חסר שונות מובהקת בין תת הקבוצות יכול לנבוע ממספר המחקרים הקטן שנכללו במטה-אנליזה. מסיבה זאת, ממליצים מחברי המטה-אנליזה להתייחס לתוצאים בזהירות. השונות הגדולה יכולה גם לנבוע מהגדרות שונות של חשיפה ל – ACEI או ל -ARB.