מטרת המחקר הנורווגי היתה לבדוק קשר ספציפי למגדר של סמני דלקת במחזור עם לחץ הדם וההיארעות של יל"ד בגיל הביניים. נכללו משתתפים ממחקר Hordaland Health study (3,280, 56% נשים, גיל ממוצע 48) בבסיס ומעקב של 6 שנים. סמני הדלקת כללו חלבון CRP רגיש מאד. Neopterin ומדד יחס חומצה פירידוקסית. העיבוד הסטטיסטי תוקנן ל – BMI, רמת הטריגליצרידים, הקראטינין, פעילות גופנית , עישון וסוכרת. במעקב נמצא שנשים היו עם לחץ דם ממוצע נמוך יותר מאשר גברים (124/72 לעומת 130/78 ממ"כ (מובהק). רמה גבוהה יותר של CRP היתה קשורה באופן מובהק עם ערכים סיסטוליים ודיאסטוליים בנשים אבל לא בגברים.
ערכים גבוהים של ניאופטרין (מצביע על מצב החיסון הקדם-דלקתי ומשמש כסמן של מערכת החיסון התאית) היו קשורים עם לחץ סיסטולי גדול יותר בנשים וערכים גבוהים יותר של יחס חומצה פירידוקסית (מדד תוצאי הטיפול ליישור השיניים (orthodontic) על הלחץ הדיאסטולי בנשים וערכי גבוהים יותר של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי בגברים באופן מובהק. רמות גבוהות יותר של CRP בין 1 לנמוך מ – 3 מ"ג/ל לבין ערכי – CRP שווים או גבוהים מ – 3 מ"ג/ל בהשוואה לערך CRP נמוך מ- 1 מ"ג/ל היו קשורות בהתפתחות חדשה של יל"ד רק בנשים (יחס סיכון מובהק של 1.74 ו – 1.87 בהתאמה). אינטראקציה מגדרית מובהקת נמצאה ל – CRP וניאופטרין במודלים להיארעות של הלחץ הדיאסטולי.
Kringeland E, Gerdts E, Ulvik A, et al. Inflammation, sex, blood pressure changes and hypertension in midlife: the Hordaland Health Study. J Hum Hypertens. 2022 Nov 18. Epub ahead of print.
הערה
במחקרים ניסיוניים דווח על מקומה של הדלקת בהתפתחות של יל"ד. גירויים היפרטנסיביים כמו אנגיוטנסין II ונטילת מלח גדולה מפעילים תאי T פרו-דלקתיים שחודרים לקיר העורק וגורמים להפרעה היקפית של העורקים וכתוצאה, עלייה בתנגודת ההיקפית שתורמת לעלייה בלחץ הדם. מעט מחקרים קליניים חקרו נושא ובעיקר בקשר ייחודי למגדר. נשים בגיל צעיר סובלות מלחץ סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר מגברים אבל מעלייה גדולה יותר בלחץ הדם החל מהעשירון השלישי. במחקר הנוכחי נמצא שנשים סובלות מעלייה בלחץ הסיסטולי בעוד בגברים קיימת ירידה בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי תוך 6 שנים בגילאי הארבעים. במחקר הנוכחי קיימת גם הרחבה של ממצאים קודמים שהראו שסמניי דלקת קשורים בלחץ הדם ובשינויים בו בגיל הביניים באופן ספציפי למגדר. ממצאים אלו מניחים שאינטראקציה ספציפית למגדר בין דלקת, פגיעה וסקולרית ועלייה בלחץ הדם. ממצאים קודמים הראו קיום של סמני דלקת בהשמנה שהיא די שכיחה בקרב חולות יל"ד כך, שהקשר בין CRP עם עלייה בלחץ הדם והתפתחות של יל"ד בשנות הבגרות המוקדמות הם ללא תלות מ – BMI ונמצאה בנשים רק במחקר הנוכחי בעוד שבגברים המשקל תורם ליל"ד. רמות גבוהות של ניאופטרין היו קשורות עם לחץ דיאסטולי גבוה יותר רק בנשים. עלייה בניאופטרין נמצאה כקשורה עם הפרעה וסקולרית וטרשת העורקים. במחקר הקודם של חוקרים אלו נמצא קשר חזק של לחץ דיאסטולי בשלב I בשנים המוקדמות של גיל הביניים והסיכון לתסמונות כליליות חדות תוך 16 שנות מעקב. מכאן עולה ההנחה שדלקת וסקולרית תורמת לעלייה בסיכון לאירועים כליליים חדים דרך עלייה בלחץ הדיאסטולי בנשים צעירות ובגיל הביניים. מדד יחס החומצה הפירידוקסית משפיע על המטבוליזם של ויטמין B6 והם סמנים של תגובת השלב החריף והדלקת התאית. סמן זה נמצא כקשור בעליית הסיכון לשבץ מוחי ותמותה מכל סיבה בעוקבה קהילתית. המחקר הנוכחי מוסיף לידוע על כך שבקרב אנשים עם עלייה בלחץ הסיסטולי תוך מעקב היו רמות גבוהות של מדד יחס החומצה הפירידוקסית קשורות בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי בנשים. מדד יחס החומצה הפירידוקסית בכלל האוכלוסייה היה קשור בלחץ סיסטולי ודיאסטולי בגברים ובלחץ דיאסטולי בנשים. ממצאי מחקר זה מראים שרמות גבוהות של סמני דלקת היו קשורות בהיארעות של יל"ד באופן ספציפי למגדר.