לחץ דם לילי קשור בסיכון CV מוגבר. מצד שני, קיים קושי לבדוק לחץ דם לילי לעתים קרובות. מטרת המחקר היפאני מסוג "חתך" היתה לזהות קורלציות מובהקות של לחץ הדם הלילי שנמדד במכשיר ביתי בחולי יל"ד מטופלים תרופתית. לחץ הדם נמדד בלילה, בבוקר ובערב ע"י מכשיר ביתי במשך 7 ימים עוקבים בקרב 365 חולי יל"ד מטופלים. מאה שלושים ושמונה חולים (37.8% מתוך 365 סבלו מיל"ד לילי שמוגדר כממוצע סיסטולי שווה או מעל 120 ממ"כ. בעיבוד לעקומת מאופיינת נמצא שדיוק אבחנתי של הלחץ הסיסטולי באלו עם יל"ד לילי היה עדיף באופן מובהק על לחץ הדם בערב ולחץ הדם במרפאה. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שהלחץ הסיסטולי בבוקר מתחת ל – 135 ממ"כ, שווה או מעל 135 ממ"כ והיסטוריה של מחלה צרברו-וסקולרית היו כולם בקורלציה עם יל"ד לילי גבוה יותר ושמתן תרופה נגד יל"ד לפני השינה היה קשור באופן מובהק עם סיכון נמוך יותר ליל"ד לילי.
Maruhashi T, Kinoshita Y, Ozono R, et al; Hiroshima NOCTURNE Research Group. Significant correlates of nocturnal hypertension in patients with hypertension who are treated with antihypertensive drugs. Am J Hypertens. 2023 Feb 20. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שדיוק אבחנתי של הלחץ הסיסטולי בבוקר עם יל"ד לילי עדיף על הלחץ הסיסטולי בערב והלחץ הסיסטולי במרפאה בחולי יל"ד מטופלים תרופתית. מדידת לחץ הדם הלילי במכשיר ביתי בחולים מטופלים ביל"ד עם לחץ סיסטולי שווה או מעל 125 ממ"כ, לחץ סיסטולי בבוקר שווה או מעל 135 ממ"כ, עם היסטוריה צרברו- וסקולרית וללא טיפול תרופתי ביל"ד לפני השינה נמצאים בסיכון גבוה לאירועים CV בעיקר לשבץ מוחי. נמצא גם שגיל שווה או מעל 65 היה קשור באופן מובהק בסיכון מוגבר לתבנית של riser (לחץ דם לילי גבוה יותר מלחץ דם ביום), בעוד שלחץ סיסטולי בערב של 125 עד מתחת ל – 135 ממ"כ ולחץ סיסטולי בערב שווה או מעל 135 ממ"כ היו קשורים באופן מובהק עם סיכון נמוך לתבנית riser. לפי תוצאות אלו קיים סיכון CV נמוך אם מאזנים את לחץ הדם בבוקר פחות מ – 125 ממ"כ. כ – 40% מהחולים נטלו טיפול תרופתי לפני השינה עם סיכון נמוך יותר ליל"ד לילי. מחקרים פרוספקטיביים אקראיים הראו תוצאות בלתי עקביות בהקשר ליעילות של מתן טיפול תרופתי לפני השינה להורדת לחץ הדם הלילי. בכמה מהמשתתפים תוקנן זמן מתן התרופה כדי להשיג את יעד לחץ הדם הביתי בבוקר לפני התחלת המחקר הנוכחי שיכול בחלקו לתרום לקשר מובהק בין זמן מתן התרופה לפני השינה ולהורדת הסיכון ליל"ד לילי. מגבלתו העיקרית של המחקר הנוכחי בהיות מסוג "חתך "ללא כל אפשרות לקביעת סיבתיות.