מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק את ערך החיזוי של רמת גלוקוזה בנסיוב בצום וה – HbA1c בהתפתחות של יל"ד. נכללו במחקר 16,026 אנשים (60.6% גברים וגיל ממוצע 44.6). ללא סוכרת וגורמי סיכון CV אחרים שעברו בדיקות סקר שנתיות באחד מבתי החולים מ -2013 ועד 2016 שחולקו לקבוצה עם רמת גלוקוזה תקינה בצום והשנייה היתה עם טרום-סוכרת. ערך תקין של גלוקוזה הוגדר כ – HbA1c נמוך מ- 5.7% ורמת גלוקוזה בנסיוב פחותה מ – 5.6 ממול/ליטר. טרום-סוכרת – HbA1c בין 5.7% ו -.5%, או רמת גלוקוזה בצום בנסיוב בין 5.6 ו – 7.0 ממול/ל. בוצעה חלוקה נוספת ל – 4 תתי קבוצות בהתאם לרמות ה – HbA1c והגלוקוזה בצום – נורמוגליקמיה, HbA1c בלתי תקין בלבד, רמת גלוקוזה בלתי תקינה בלבד ורמות בלתי תקינות של שני הערכים. בעיבוד נמצא שטרום סוכרת היה קשור באופן עצמאי עם יחס סיכון מובהק להתפתחות של יל"ד. בעיבוד לפי 4 תתי הקבוצות נמצא שרמת הגלוקוזה בצום היא חזאית טובה יותר להתפתחות יל"ד מאשר HbA1c בלי קשר לתת הקבוצה.
Luo B, Feng L, Bi Q, et al. Fasting Plasma Glucose and Glycated Hemoglobin Levels as Risk Factors for the Development of Hypertension: A Retrospective Cohort Study. Diabetes Metab Syndr Obes. 2023 Jun 17;16:1791-1798.
הערה
תוצאות מחקר זה מראות שכבר טרום-סוכרת באנשים בריאים מציינת את התפקיד החשוב של התנגודת לאינסולין בהתפתחות של יל"ד. לסוכרת ויל"ד יש גורמי סיכון דומים כמו הפרעה אנדותליאלית, דלקת וסקולרית, עיצוב עורקי מחדש, דיסליפידמיה, השמנה וכו'. יש להתייחס בנוסף, גם לתנגודת לאינסולין ולהיפגליקמיה במיקרו-צירקולציה. עלייה ברמת הגלוקוזה בצום תלוייה ביצירתה בכבד תוך צום ואילו HbA1c משקף איזון גליקמי תוך צום והתקופות לאחר האכילה. תיקנון נוסף במחקר זה הראה ש – HbA1c אינו קשור בהתפתחות של יל"ד. ממצא זה יכול לנבוע מהמגבלה של HbA1c כמדד לאיזון הגלוקוזה בדם היות והוא משקף טווח נרחב של רמות של גלוקוזה. למחקר רטרוספקטיבי יש מגבלות רבות והעיקרית, שלחץ הדם נמדד רק בבית חולים ולכן לא בוצע ABPM לאישור האבחנה של יל"ד. לא ניתן גם להסיק שכבר טרום-סוכרת גורמת להתפתחות של יל"ד בגלל היות המחקר תצפיתי בלבד.