מטרת המחקר שבוצע במספר מרכזים רפואיים אוניברסיטיים בארה"ב היתה להשוות יל"ד ואי איזונו ותפוצת הלחץ הסיסטולי לפי מגורים באיזורים כפריים לעומת עירוניים. משתתפים במחקר REasons for Geographic And Racial Differences in Stroke (REGARDS) (מחקר פרוספקטיבי של עוקבה של מבוגרים לבנים או שחורים בגיל 45 ומעלה) שקוטלגו לתושבי ערים, כפרים גדולים או כפרים קטנים מבודדים. התוצאים היו השכיחות של יל"ד (שווה או מעל 140/90 ממ"כ או שימוש בתרופות נגד יל"ד), איזון לחץ הדם ע"י שימוש בתרופות נגד יל"ד ותפוצת הלחץ הסיסטולי. ערפלנים היו גיל, מגדר, גזע, שימוש בתרופות נגד יל"ד ולשכת מרשם האזרחים של ארה"ב. בעיבוד נכללו 26,133 משתתפים (80.3% עירוניים, 11.6% מכפרים גדולים ו – 8.2% מכפרים קטנים מבודדים). השכיחות של יל"ד ללא תיקנון היתה שונה בשלושת הקטיגוריות אבל לאחר תיקנון היו יחסי הסיכון גבוהים יותר באופן מובהק בקרב משתתפים מהכפרים הגדולים (1.17) והקטנים המבודדים (1.19) בהשוואה לאלו שמתגוררים בערים. לא נמצא כל הבדל מתוקנן לאיזון לחץ הדם באלו שנטלו תרופות נגד יל"ד. לחצי דם מתוקננים של הלחץ הסיסטולי היו גבוהים יותר בשני האיזורים הכפריים בהשוואה לאיזורים העירוניים בשיעור גבוה יותר.
Heindl B, Howard G, Clarkson S, et al. Urban-rural differences in hypertension prevalence, blood pressure control, and systolic blood pressure levels. J Hum Hypertens. 2023 Jul 5. Epub ahead of print.
הערה
הממצא של שכיחות גדולה יותר של יל"ד ושל ערכים גבוהים יותר של הלחץ הסיסטולי (שקשור בסיכון מוגבר לתמותה CV) באיזורים כפריים לעומת עירוניים אינו מפתיע. כבר לחץ סיסטולי של 140 ממ"כ נמצא כקשור פי 2-3 בסיכון לתמותה CV ולחץ סיסטולי של 180 ממ"כ בסיכון פי 10 -16. יתרה מכך, מחקרים קליניים דיווחו שהורדה אפילו קטנה בלחץ הסיסטולי כמו 2 ממ"כ קשורה בירידה בין 7-10% בתמותה ממחלת לב איסכמית ושבץ מוחי. ניתן לשייך ממצאים אלו כמו בארץ למחסור רופאי משפחה מומחים ובעיקר מומחים ליל"ד וכן, לזמינות לבתי מרקחת ולבתי חולים קרובים כאשר בארה"ב המרחקים הם גדולים ביותר. לא ייפלא שהשכיחות של יל"ד ואיזון לחץ הדם בשחורים היא גבוהה יותר שניתן לשייך גם למצב הסוציו-כלכלי הנמוך ולהיעדר ביטוח בריאות שלהם. הפתרון היחיד לכל המדינות הוא הקצאת משאבים ועידוד רופאים להתיישב באיזורים אלו.