המחקר הרטרוספקטיבי היפאני כלל חולי יל"ד שעברו מטיפול משולב של תיאזיד/מעכב RAS לטיפול ב – neprilysin שמעכב את הקולטן לאנגיוטנסין. נערכה השוואה ביו 2 הקבוצות ב – eGFR, לחץ הדם. משקל הגוף, רמות האלקטרוליטים, חומצת השתן והטריגליצרידים. נכללו 70 משתתפים (32 ב – ARNI ו – 39 (TZD/RASI והשוואה ביניהם לאחר מעקב חציוני של חודשיים. בהשוואה לקבוצת ה – TZD/RASI הראו מטופלי ה – ARNI שינוי מובהק של 3.71 מ"ל/לדקה ב – eGFR מהחלפת התרופות ועד הביקור הראשון. בנוסף, בהשוואה לקבוצת ה – TZD/RASI הראה הטיפול ב – ARNI שינויים מובהקים ממוצע ברמת השתן בנסיוב (-1/27), ברמת נתרן (1.22), הכלוריד (2.14), וברמת הטריגליצרידים (-52/1). במהופך, לא נמצאו שינויים מובהקים בין שתי הקבוצות ברמות האשלגן במשקל הגוף ובלחץ הדיאסטולי.
Mitsuno R, Uchiyama K, Nakayama T et al. Comparison of the effects of angiotensin receptor-neprilysin inhibitors and thiazide diuretic/renin-angiotensin system inhibitor combination therapy in hypertensive patients: a retrospective cohort study. J Hum Hypertens. 2023 Jul 24. Epub ahead of print.
הערה
sacubitril/valsartan אושר לטיפול באי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה. sacubitril – הוא מעכב נפריליזין ופועל ביחד עם ולסרטן – חסם הקולטן לאנגיוטנסין. sacubitril/valsartan שחוסם באופן סימולטני את הנפריליזין ואת הקולטן אנגיוטנסין II סוג 1 וביחד גורמים להשפעות מטיבות של הפפטידים הנתריורטיים ותשתיות נפריליזין אחרות תוך עיכוב ההשפעה המזיקה של RAS. שילוב של מעכב נפריליזין עם תיאזיד יכול לגרום לנתריורזיס ונחשב כיעיל להורדה נוספת בלחץ הדם בחולי יל"ד. השימוש בתיאזיד יכול לגרום להפרעה תיפקודית של הכליות, לשינויים בלתי תקינים באלקטרוליטים, להיפראוריצמיה ולעלייה ברמת הטריגליצרידים בנסיוב. לכן, יש לשקול בזהירות טיפול משולב של מעכבי RAS ותיאזידים בעוד שטיפול ב – ARNI הוא בטוח. תיאזידים הם הטיפול המועדף ביל"ד תלוי-מלח אלא שהוא יכול לגרום להיפונתרמיה-היפוקלמיה ולכן, עדיפה אופציה טיפולית אחרת שבה הטיפול בלחץ הדם משפר את הפרשת הנתרן בשתן ללא הפרעה אלקטרוליטית כמו ה טיפול ב – ARNI. אחת האפשריות למנגנון הפתופיזיולוגי שנמצא בתגובה לעומס נתרן ביל"ד תלוי-מלח היא חסר יחסי של הפפטיד הנתריורטי ותגובה תת-אופטימלית להצטברות הנתרן. גם ל – RAS יש תפקיד בפתוגנזיס של יל"ד תלוי-מלח ע"י ויסות הספיגה מחדש של נתרן. לכן הגברת הפעילות של הפפטידים הנתריורטיים תוך עיכוב RAS היא יעילה, בטוחה באיזון לחץ הדם בחולים אלו. במחקר זה נראה שמעכבי ARN לעומת חסמי RAS לבד מפחיתים את הירידה בתפקוד הכליות בגלל השילוב של חסימת RAS ועלייה בפפטיד הנתריורטי הפרוזדורי (ANP). ולסרטן חוסם במיוחד את השפעת אנגיוטנסין II בעורקיות היוצאות מהגלומרולוס וגורם להרחבתם, מוריד את לחץ הסינון הגלומרולרי ומפחית את הסינון התוך-גלומרולרי. המגבלה העיקרית של מחקר זה הוא בהיותו רטרוספקטיבי ולכן לא ניתן לשלול השפעת ערפלנים אחרים.