מטרת המחקר הפרוספקטיבי עם עיבוד עוקבה במסגרת Atherosclerosis Risk in Communities study (ARIC) שבוצע בשיתוף מספר מרכזים אוניברסיטאיים בארה"ב היתה לבדוק האם ירידה תנוחתית מיידית בלחץ הדם (על פי דיווחים עצמיים) שגורמת לתת-זילוף דם במוח יכולה לתרום להתפתחות של דמנציה. השינויים בלחץ הדם חושבו במעבר משכיבה לעמידה ב – 5 מדידות תוך 2 דקות לאחר עמידה במשך הביקור הבסיסי בשנים 1987 עד 1989. התוצא הראשוני היה אישור של דמנציה בשנת 2019. בקרב 11,644 משתתפים (גיל ממוצע 54.5, 54.1% נשים, 25.9 שחורים) אירעו 2,303 מקרי דמנציה תוך חציון מעקב של 25.9 שנים. ירידות גדולות בלחץ הסיסטולי משכיבה לעמידה בשתי המדידות הראשונות בערך בין 30 ל – 50 שניות לאחר העמידה אבל לא אח"כ היו קשורות בסחרחורת תנוחתית לאחר עמידה ובסיכון מוגבר לדמנציה. ירידת הלחץ הסיסטולי מתחת או שווה ל – 20 או מעל 20 עד מעל 10 ממ"כ בהשוואה לירידה מעל 10 עד 10 ממ"כ במדידה הראשונה היתה קשורה ביחס סיכון מתוקנן לדמנציה של 1.2 (מובהק) ו -1.1 (לא מובהק) בהתאמה.
Ma Y, Zhang Y, Coresh J, et al. Orthostatic Blood Pressure Change, Dizziness, and Risk of Dementia in the ARIC Study: Dementia Series. Hypertension. 2023 Oct 23. Epub ahead of print.
הערה
במחקר העוקבה הפרוספקטיבי של אנשים בגיל הביניים נמצא שירידה גדולה בלחץ הדם בדקות הראשונות אחרי עמידה משכיבה היתה קשורה בסחרחורת ובסיכון גדול יותר להיארעות של דמנציה לאחר מעקב של כ – 3 עשורים בעוד שירידה בלחץ הסיסטולי לאחר דקה לא היתה קשורה בדמנציה. המנגנון שבו יש קשר בין שינויים תנוחתיים בלחץ הדם לדמנציה אינו ידוע. קיימת אפשרות שתגובות תנוחתיות בלתי תקינות בנקודות זמן שונות פועלות דרך מסילות נפרדות. תגובה תנוחתית בלתי תקינה יכולה להיות או גורם סיכון של דמנציה או תסמין מוקדם של תהליך נוירו-דגנרטיבי שמקדים את האבחנה של דמנציה שהוא נסתר עדיין ושלב מוקדם של המחלה. ירידת לחץ דם תנוחתית היא תופעה קלאסית של הפרעה אוטונומית שקשורה עם תהליך נוירו-דגנרטיבי כמו מחלת Lewy Body או מחלת פרקינסון עם התפתחות מוקדמת במבוגרים בגיל הביניים. עיבודי רגישות הראו אמנם שהתיפקוד הקוגניטיבי הוא טוב יותר בביקור 2 שבו נשללה התפתחות של דמנציה תוך 5 שנות המעקב הראשונות אלא שלא ניתן לשלול אפשרות שהיפוטנסיה תנוחתית יכולה להיות כתוצאה מהפרעה אוטונומית לפני הפרעות קוגניטיביות (היפוך סיבתיות). הקשר שניצפה נחלש במידת מה לאחר תיקנון נוסף ללחץ הסיסטולי בשכיבה.. לחילופין, ירידה פתאומית בלחץ הדם תוך הדקה הראשונה יכולה לגרום לתת-זילוף והיפוקסיה מוחית שתורמים לנזקים מוחיים איסכמיים ולאחר מכן לדמנציה. מוח רגיש לתהליך של וויסות עצמי כדי לשמר זילוף מוחי יציב על טווחי לחץ הדם אבל וויסות זה מופרע עם ההזדקנות ויל"ד ארוך כך שהוא נעשה פגיע יותר לאיסכמיה מוחית בגלל ירידת לחץ הדם. היפוטנסיה תנוחתית שמתרחשת מאוחר יותר מדקה יכולה להיות נוגדת-ויסות כדי לשמר את הזילוף המוחי למרות נפילה בלחץ הדם אבל מחקרים אחרים אינם תומכים בהפרעת הוויסות העצמי המוחי. יש צורך במחקרים עתידיים כולל מדדי המנגנון המוחי לשיפור הבנתנו על הקשר בין תת-לחץ דם תנוחתי ודמנציה. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות.