מטרת המטה-אנליזה היתה להבהיר את הקשר בין חיידקי המעי לבין יל"ד שנבדק ב – 19 מחקרים (17944 משתתפים) עם בקרת אנשים ללא יל"ד. החוקרים השתמשו במספר מדדים כדי לבדוק את השוני בין זני החיידקים וכמות החיידקים שעולה או יורדת. מדד Shannon (מדד השוני האקולוגי) ירד ביל"ד באופן מובהק. לעומת זאת, מדד Simpson (מידת ריכוז החיידקים לפי סוגיהם השונים). מדד ACE (השוני בין סוגי החיידקים) ומדד Chao1 (הערכת כמות החיידקים) לא הראו כל הבדל בין חולי יל"ד לאנשים בריאים בכמות ובשוני של חיידקי המעי. יחס F/B (האיזון בין סוגי 2 סוגי חיידקים במעי) עלה באופן מובהק ביל"ד. בנוסף, מדד Shannon היה בקורלציה הפוכה ומובהקת עם יל"ד אבל ללא קורלציה מובהקת עם הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי. ברמת מערך החיידקים נמצא ריבוי יחסי של חיידקי Firmicutes, Bacteroidetes, Proteobacteria ו – Actinobacteria ללא הבדל מובהק בין חולי יל"ד לבריאים. ברמת סוג החיידקים ירד הריבוי היחסי של חיידקי Faecalibacterium באופן מובהק לעומת אנשים בריאים בעוד שנמצאה עלייה מובהקת בריבוי ה – Streptococcus ו – Enterococcus בחולי יל"ד.
Cai M, Lin L, Jiang F, et al. Gut microbiota changes in patients with hypertension: A systematic review and meta-analysis. J Clin Hypertens (Greenwich). 2023 Dec;25(12):1053-1068.
הערה
חיידקי המעי בבני מאדם כוללים סוגים על פי המערכת, הסדר, הסוג, המשפחה והגנוס. חיידקי ה – Firmicutes ו – Bacteroidetes הם דומיננטיים ומהווים 90% מכלל חיידקי המעי. במטה-אנליזה הנוכחית נמצא שבהשוואה לאנשים בריאים נמצאה ירידה מובהקת בהבדל בין חיידקי המעי ויחס האיזון ביניהם עלה באופן מובהק בחולי יל"ד. התוצאות מראות שההבדל של חיידקי המעי בחולי יל"ד ניזוק במידת מה ללא שינוי במספרם הגדול. פרט ליל"ד גם ל – BMI יש השפעה על הרכב חיידקי המעי. מכל מקום, הממצאים מראים ששוני בין חיידקי המעי (שיכולים להיות מושפעים מהשמנה, סוכרת ומחלה CV) יכול להיות קשור בהתקדמות של יל"ד וקיים צורך למחקר באיכות טובה כדי להוכיח סיבתיות של חיידקי המעי על התפתחות או התקדמות של יל"ד. המנגנון של הפרעה בחיידקי המעי שגורמים ליל"ד יכול להיות ראשית, חוסר איזון החיידקים מפריע לתפקוד מחסום המעי של המארח ע"י תוצרי החיידקים שחודרים לשומן המזנטרי שגורמים לתגובה חיסונית ולגירוי יצירת ציטוקינים דלקתיים. הדלקת מפעילה עקה חימצונית שיכולה להפעיל תאי חיסון שמשחררים מולקולות תגובתיות שמכילות חמצן ומולקולות מפעילי דלקת. תאי אנדותל שמופעלים ע"י מולקולות תגובתיות שמכילות חמצן ומולקולות דלקתיות יכולות ליצור אנדותלין-1. אנדותלין-1 יכול לגרום להיצרות כלי הדם ע"י הפעלת קולטני אנדותלין A ואנדותלין B2 על תאי השריר החלק ועל ידי כך להתפתחות של יל"ד. שנית, המטבוליטים הביואקטיביים שנוצרים ע"י חיידקי המעי כוללים חומצות שומניות קצרות-שרשרת, trimethylamine N-oxides ((TMAO, חומצות מרה וכו' שגורמות להיווצרות יל"ד דרך מסילות שונות. החומצות השומניות קצרות-שרשרת יכולות להשפיע על לחץ הדם ע"י הפעלת מסילת הקולטן המצומד לחלבון G כאשר הן נספגות ע"י אפיתל המעי למחזור הדם של המארח. TMAO יכול ליצור עקה חימצונית ותגובה דלקתית באפיתל כלי הדם לגרום לנזק ליצירת הזמינות הביולוגית של NO וכתוצאה להפרעה בתיפקוד האנדותל, להתכווצות כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם. בנוסף, חיידקי המעי יכולים גם להפעיל תגובה סימפתטית ע"י אינטראקציה בין מערכת העצבים של המעי למוח או ע"י דלקת עצבית כאשר קיימת עלייה בפעילות הסימפתטית שמסייעת להתפתחות יל"ד ע"י גירוי דלקת סיסטמית נמוכת-דרגה. יש לציין שתוצאות המחקרים השונים יכולות להיות מושפעות גם מגורמים כמו תזונה, עונה וקו-הרוחב של המחקר.