מטרת המחקר שבוצע באוסטרליה היתה לבדוק האם איזון לחץ הדם במדידה מרכזית מועיל להורדת מדד מסת החדר השמאלי מעבר לאיזון של מדידת יל"ד במרפאה. המחקר הרב מרכזי, עם תיוג פתוח , סמוי לנקודת הסיום שנערך בקרב חולים שטופלו ביל"ד ללא סיבוכים במרפאה (נמוך מ – 140/90 ממ"כ) אבל מוגבר במדידה מרכזית (שווה או מעל סטיית תקן של 0.5 מעל ערכים תקינים של גיל ומגדר). החולים הוקצו אקראית להתערבות של 24 חודשים עם ספירונולקטון במינון של 25 מ"ג/יום (148) או בקרת טיפול רגיל (153). התוצא הראשוני היה שינוי במדד מסת החדר השמאלי שנבדק ע"י MRI. מדידות במרפאה ומדידה מרכזית בוצעו פרט למרפאה גם במשך 7 ימים בבית ובנוסף לחץ הדם נמדד גם ב – ABPM למשך 24 שעות. לאחר 24 חודשים של טיפול בספירונולקטון נמצאה ירידה גדולה יותר ומובהקת במדד מסת החדר השמאלי ((-3.2 ע"י ההתערבות בהשוואה לבקרה. ירידה דומה בגודלה במרפאה ובלחץ הדם המרכזי על פני כל שיטות מדידת לחץ הדם (ירידה מובהקת של 6.16 ממ"כ במרפאה וירידה מובהקת של 4.96 ממ"כ במדידה המרכזית במרפאה). בעיבוד משני נמצאו שינויים במדד מסת החדר השמאלי בקורלציה עם השינויים בלחץ הדם ועם גודל ההשפעה שהיתה כמעט שווה למדידת לחץ הדם הסיסטולי (כמו ב 0.17 ב – ABPM או 0.16 בלחץ הדם המרכזי.
harman JE, Otahal P, Stowasser M, et al. Blood Pressure Lowering in Patients With Central Hypertension: A randomized Clinical Trial. Hypertension. 2024 Apr 2. Epub ahead of print.
הערה
זהו המחקר הראשון לבדיקת ההשפעות ה – CV של ספירונולקטון 25 מ"ג ליום בקרב אוכלוסייה נבחרת של משתתפים עם לחץ דם מאוזן שנמדד ע"י שרוולית (נמוך מ – 140/90 ממ"כ) אבל מוגבר במדידה מרכזית יחסית לנורמה של האוכלוסייה. למרות איזון במרפאה צפוי היה שלחולים אלו יהיה סיכון גדול יותר לאירועים CV שקשורים עם יל"ד מרכזי ועל ידי כך, לשפר את המטרה עם טיפול לירידה נוספת בלחץ הדם המרכזי. כפי שהיה צפוי הטיפול בספירונולקטון גרם לירידה מובהקת במדד מסת החדר השמאלי ואת נקודת הסיום שקשורה עם שיעור נמוך של אירועים CV גדולים. מצד שני, עיבוד משני הראה שההתערבות היתה קשורה עם ירידה דומה של לחץ הדם שנמדד ע"י שרוולית ומרכזי על פני כל שיטות מדידת לחץ הדם (במרפאה, בבית במשך 7 ימים וב – ABPM למשך 24 שעות). עיבוד זה הראה גם שהירידה שנמצאה במדד מסת החדר השמאלי היתה קשורה באופן דומה עם שינויים במדידות שרווליות או מרכזיות בלי קשר לשיטות כיול של לחץ הדם המרכזי. ממצאים אלו מעלים את ההנחה שההשפעות המועילות של הטיפול נגד יל"ד על מבנה הלב קשורות באופן דומה עם הורדת לחצי הדם השרוולי והמרכזי. נשאלת השאלה האם קיים עוד צורך למדידה מרכזית של לחץ הדם לאור הממצאים לעיל אבל עדיין יש מקום למדידה זאת כמו לדוגמא לצורך טיטור הטיפול נגד יל"ד למינון היעיל הנמוך ביותר למרות שעדיין אין מחקר שבדק זאת. ההתערבות במחקר היתה קשורה בירידה יחסית קטנה במדד מסת החדר השמאלי (ירידה של 3.2 g/m2) אבל סביר שהיא משמעותית קלינית היות ושינוי במדד מסת החדר השמאלי קשור בצורה קווית עם אירועים CV גדולים. יתרה מכך, הירידה במדד זה במחקר הנוכחי הוא נושא שמצריך שיפור של העיצוב מחדש ע"י טיפול נוסף למרות איזון לחץ הדם לסף נמוך מ – 140/90 ממ"כ ליל"ד נמוך מ – 130/80 ממ"כ בהתאם להנחיות.