מטרת מחקר החתך שבוצע בברזיל היתה לזהות דפוסי התנהגות תנועתית שקשורים ביל"ד בקשישים עם מחלות כרוניות. נכללו 238 קשישים (80.3% נשים בגיל ממוצע של 68.8) עם לפחות מחלה כרונית אחת. הפעילות הגופנית, הישיבה ומשך השינה נמדדו באקסלורמטר אליפסואידי. מדידות לחץ הדם במרפאה נבדקו במכשיר אוטומטי ובנוהל תקין. זוהו שתי קבוצות (פעילות ואי פעילות = 103 משתתפים [כמו משך שינה מספיק, פעילות גופנית קלה, שיעור פעילות גופנית בינונית -עד- נמרצת ופעילות גופנית נמוכה יותר]). פעילות גופנית קלה עד נמרצת היתה קשורה בלחץ סיסטולי נמוך יותר ומובהק בהשוואה לאי פעילות לאחר תקנון למאפיינים סוציו-דמוגרפיים וקליניים. לא נמצא כל קשר עם הלחץ הדיאסטולי.
Germano-Soares AH, Farah BQ, Da Silva JF, et al. Clustering of 24H movement behaviors associated with clinic blood pressure in older adults: a cross-sectional study. J Hum Hypertens. 2024 Jul;38(7):575-579.
הערה
תוך שימוש בגישה מוכללת ממצאי מחקר זה מראים שלאנשים שמציגים מאפיין של התנהגות תנועתית בזמן רב יותר בפעילות גופנית קלה ועד נמרצת ומעט זמן בהתנהגות לא פעילה יש ערכי לחץ סיסטולי נמוכים בהשוואה לאלו ללא כל פעילות. שנית, למשך השינה כחלק מתוך התנועתיות במשך היממה אין כל השפעה על לחץ הדם בקשישים עם מחלות כרוניות. בשתי הקבוצות במחקר הנוכחי נמצאה רמה גדולה של אי פעילות (11.6 דקות פעילות גופנית ביום לעומת 11.9 דקות) ממצא, שמשפיע על תוצאי בריאות גרועים בקשישים. גם ברמות גדולות יותר של פעילות גופנית נמרצת יותר וגם בפעילות בינונית היה לחץ הדם נמוך, ממצא שמניח שכל פעילות גופנית ללא קשר לנמרצות יכולה להקל על נזק שנגרם מהפעילות. ממצא זה מחזק את התוצאות של מטה-אנליזה קודמת שהראתה שאימון בינוני -עד -נמרץ של 30-40 דקות ליום מקטין את הסיכון הגבוה לתמותה בקרב מבוגרים עם פעילות בלתי מספקת. במחקר הנוכחי גם פעילות גופנית קלה וגם פעילות בינונית-עד- נמרצת היו גבוהות יותר בפעילות בלי אי פעילות. יש לעודד קשישים לנטוש חסר פעילות ע"י מעבר אפילו לפעילות קלה שיותר ריאלית מאשר פעילות בינונית-עד-נמרצת. מרבית המשתתפים במחקר זה ישנו בזמן רצוי של 7-9 שעות ולכן החוקרים מאמינים שלמשך השינה לא היתה השפעה על הלחץ דם הנמוך שנמצא אצלם. מגבלתו העיקרית של המחקר שבהיותו מסוג חתך אינו מאפשר קביעת סיבתיות.