מחקרים אקראיים קליניים שעסקו בסמאגלוטייד דיווחו על ירידה בלחץ הסיסטולי באוכלוסיות עם לחץ דם בטווח התקין בבסיס. מטרת המחקר שבוצע במרכזים רפואיים במספר מדינות היתה לבדוק האם ירידה זאת תמצא גם בחולי יל"ד. נכללו נתונים אישיים של חולים משלושה מחקרים אקראיים שעסקו בהשפעת סמאגלטייד במינון 2.4 מ"ג (wegovy) על משקל הגוף במשך 68 שבועות. משתתפי המחקר סווגו בהתאם לאבחנה של יל"ד, הטיפול או מדידה של הלחץ הבסיסי הסיסטולי מעל 130 או מעל 140 ממ"כ, ואלו שסובלים מיל"ד עמיד לטיפול. העיבוד הישווה שינוי בלחץ הסיסטולי הראשוני תוך המחקר בשתי זרועותיו – עם סמאגלטייד או עם פלצבו. שינויים בטיפול התרופתי בלחץ הדם כומתו ע" מדד של נמרצות הטיפול והושוו בין 2 זרועות המחקר. במחקר נכללו 3,136 משתתפים. ההבדל בין השינוי בשתי הזרועות בלחץ הסיסטולי בין אלו שטופלו תרופתית (2,109) ופלצבו (1,027) התבטא בירידה מובהקת וכללית של 4.95 ממ"כ. ההבדל הזה התבטא בירידה מובהקת של 4.78 ממ"כ ביל"ד, בירידה מובהקת של 4.93 ממ"כ באלו עם יל"ד מעל 130 ממ"כ, בירידה מובהקת של 4.09 ממ"כ באלו עם יל"ד מתחת ל – 140 ממ"כ ובירידה לא מובהקת של 3.16 באלו עם יל"ד עמיד לטיפול. הירידה בלחץ הסיסטולי בוצעה במידה ניכרת ע"י הירידה במשקל. מדד נמרצות הטיפול ביל"ד ירד באופן מובהק באלו שטופלו בסמאגלוטייד בהשוואה לפלצבו.
Kennedy C, Hayes P, Cicero AFG, et al. Semaglutide and blood pressure: an individual patient data meta-analysis. Eur Heart J. 2024 Oct 7;45(38):4124-4134.
הערה
תוצאות המחקר מצביעות על כך שסמגלוטיד הוא טיפול תומך יעיל עבור חולים עם יתר לחץ דם והשמנת יתר. ייתכן שהשפעת הטיפול היא גדולה יותר עבור חולים עם יתר לחץ דם אלה שהיא היא ממוסכת בשל שינויים בתרופות נגד יתר לחץ דם במהלך המחקר. הכללת השינוי במשקל הגוף בעיבוד ביטל את השפעת הסמאגלוטיד על לחץ הדם, שמניח שהשפעה זו נובעת לפחות חלקית מירידה במשקל. עיבוד נוסף באמצעות ניתוח תיווך מצביע על כך שהירידה בלחץ הדם הסיסטולי (SBP) נגרמה באופן משמעותי על ידי השינוי במשקל. סקירת הראיות לשינוי בלחץ הדם בעקבות ירידה במשקל מעלה את השאלה האם השפעת הירידה במשקל על לחץ הדם צריכה להיות גבוהה יותר מזו שנצפתה במטה-אנליזה הנוכחית שבה ירידה של 13.9% במשקל הגוף הובילה לירידה של 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. יש לציין כי שבשני מחקרים שנכללו במטה-אנליזה הנוכחית הופסק מתן תרופות להורדת לחץ דם כתוצאה עיקרית. גורם חשוב שיש להתחשב ואשר הודגש במחקר הנוכחי, הוא השינוי בטיפול התרופתי בלחץ הדם במחקרים הקליניים. הטיפול בסמגלוטייד היה קשור בעקביות בהפחתה גדולה יותר של התרופות נגד לחץ דם בהשוואה למטופלים בקבוצת הפלצבו ועם ירידה בצורך להוסיף תרופות נגד יל"ד. ההנחה היא ששינויים אלו בטיפול בתרופות ליל"ד תורמים למיסוך ירידות גדולות יותר בלחץ הדם הקשורות לטיפול עם סמגלוטייד. גם לא ברור האם הירידה בלחץ הדם עם הטיפול לירידה במשקל היא תוצאה ישירה של הירידה במשקל עצמו או של השפעות אחרות של טיפולים אלו, כמו גם מהם המנגנונים העומדים בבסיסן. לדוגמה, גישות תזונתיות לירידה במשקל צפויות להפחית את צריכת המלח שמורידה את לחץ הדם. אגוניסטים לקולטנים של GLP-1 ותרופות דומות שמשפיעות גם על GIP וקולטני גלוקגון מכוונות לטיפול בהשמנת יתר עם ההיבט הקרדיו-וסקולרי. תרופות חדשות שמשפיעות על מסלולי האינקרטין כמו הטיפול בטירזפטייד שבו נמצאה ירידה של 16.4% במשקל הגוף. לחץ דם עמיד לטיפול קשור בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אך גודל המדגם הקטן לא מאפשר קבלת מובהקות. לכן, נמצאה השפעה קטנה בהפחתת הלחץ הסיסטולי בקרב חולים אלו ללא תלות בטיפול בסמגלוטיד או בפלצבו. לתוצאות מטה-אנליזה זאת יש השלכות רחבות על הפרקטיקה הקלינית. ההשפעה הברורה של סמאגלוטיד בהפחתת לחץ הדם מאפשרת כיול מחדש של תרופות להורדת לחץ דם ומהווה תוספת מועילה עבור מטופלים עם יתר לחץ דם והשמנת יתר.