לחץ הדם הנו הלחץ בתוך העורקים. אנו מבטאים את לחץ הדם במילימטרים כספית (ממ"כ) בעזרת שני מספרים (לדוגמה: 120/80). המספר הנמוך הוא הלחץ בעורקים בזמן מנוחת הלב ואילו המספר הגבוה הוא הלחץ בעת התכווצות הלב, כאשר הלב מזרים כמות נוספת של דם לתוך העורקים. באופן כללי מקובל שאצל אדם בוגר לחץ הדם נחשב לתקין עד לגובה של 130/85 ממ"כ, מוגבר מעל ל- 140/90 ממ"כ (ובמקרה זה מדברים על יתר לחץ דם) וגבולי בין הערכים האלה.
סיבות ליתר לחץ דם
בדומה לגובהו של אדם, גם לחץ דמו תלוי בנטייה תורשתית מחד ובהשפעות סביבתיות מאידך, אך קיימים שני הבדלים בסיסיים:
1. בניגוד לגובהו, לחץ דמו של האדם אינו קבוע ויציב, מפני שהוא מושפע זמנית ע"י גורמים רבים ולכן הוא משתנה מיום ליום ואף מרגע לרגע. לפיכך, יש לזכור שעל ידי מדידה חד- פעמית (ואפילו מדידות חוזרות אשר נעשות באותה הזדמנות) לא ניתן לקבוע אם לחץ דמו של אדם הוא תקין או שהוא סובל מיתר לחץ דם. על כן גם החלטת הרופא בנוגע לצורך בטיפול מבוססת, בדרך כלל, על מדידות חוזרות (לרוב 3-2 מדידות או אף יותר), בהפרשי זמן של כשבוע או יותר, בהתאם לגובה לחץ הדם.
2. בעוד גובהו של אדם אינו משפיע על בריאותו, הרי שלחץ הדם שלו עלול לפגוע בבריאותו אם הוא מוגבר כל הזמן או רוב הזמן.
על הנטייה התורשתית אין לנו שליטה, אך יש ביכולתנו להשפיע על גורמים סביבתיים מסויימים. לכן, הגורמים הסביבתיים מהווים נושא למחקר נמרץ, אולם עד כה רק גורמים בודדים הוכחו כקשורים לגרימת יתר לחץ דם, והם:
א. עליה במשקל מעבר לרצוי, בעיקר אצל אנשים צעירים. במקביל יש גם הוכחות שהפחתת משקל באנשים שמנים עם יתר לחץ דם מביא לירידה בלחץ דמם.
ב. שתייה מופרזת של אלכוהול (יותר מ- 50 סמ"ק כוהל טהור ליום בממוצע).
ג. נטילת כדורים כמו נוגדי דלקת, נוגדי דחיית שתלים, מניעת הריון. ברוב המקרים לחץ הדם חוזר לתיקונו תוך מספר שבועות עד חודשים לאחר הפסקת השימוש בתרופה שגרמה לעליית לחץ הדם.
ד. מלח. שימוש מופרז במלח – כפי הנראה, המלח משפיע בכ- 50% מהאנשים בעלי נטייה ליתר לחץ דם. אין אנו ממליצים על "התנזרות" מוחלטת משימוש במלח ומאידך, אנו מתנגדים לשימוש מופרז (כגון בישול עם הרבה מלח או הוספת מלח למאכלים עוד בטרם טועמים אותם).
הגורמים הנ"ל עלולים להביא להתפתחות יתר לחץ דם באנשים בעלי נטייה תורשתית לכך. גם הגורמים הבאים מוזכרים לעתים כתורמים להתפתחות או החמרת יתר לחץ דם, אך לגביהם ההוכחות פחות חד-משמעיות:
ה. הפרעות נשימה בשינה – קיים קשר ברור בין הפרעות בנשימה בשינה לבין יתר לחץ דם. הפרעות אלו יכולות להתבטא בנשימה מופחתת שמתבטאת בנחירות אבל הסיכון העיקרי נובע מהתקפי דום נשימה שנמשכים שניות עד דקות. בכל מקרה של יתר לחץ דם יש לברר אצל בן/בת הזוג על התקפים כאלו ואישור סופי לכך ייעשה במעבדת שינה. קיימים מספר טיפולים לבעייה זאת שיכולים לרפא את יתר לחץ הדם לחלוטין.
ו. חוסר פעילות גופנית – בניגוד למה שחשבו בעבר, ידוע כעת שאצל אנשים עם יתר לחץ דם, הפעילות הגופנית אינה מהווה סיכון. להיפך, פעילות גופנית קבועה ואף ספורטיבית הנה מומלצת ועשויה אף להוריד בטווח הארוך במידה ניכרת את לחץ הדם המוגבר. הדבר נכון במיוחד לגבי תרגילים "איזוטוניים", כגון הליכה מהירה, ריצה, שחיה, טניס, כדורגל, וכו'. אולם מאידך, תחרויות ספורט, המלוות במאמץ גדול מאוד וכן צלילה או תרגילים "איזומטריים" (כגון הרמת משקולות) אינם מומלצים.
ז. מתח נפשי – התרגשות (כגון בעת מריבה, כאב חד, פניה לחדר מיון, וכו') עלולה לגרום לעליה חולפת בלחץ הדם. אולם אין הוכחה ברורה שמצבי דחק או מתח נפשי גורמים להתפתחות יתר לחץ דם. בדרך כלל טענה כזו גם אינה קבילה בבתי המשפט.
ח. קפה – שתיית קפה גורמת לעליה זמנית בלחץ הדם למספר דקות דם. מאידך, אין אנו ממליצים להפריז בשתיית קפה מעבר ל- 3-2 כוסות ליום בעיקר לא להגזים בצריכת אספרסו.
נוסף לאמור לעיל, קיימים מקרים נדירים (פחות מ- 2%), בהם סיבת לחץ הדם הגבוה נעוצה בשינוי אנטומי או ביוכימי חריג (כגון היצרות של עורק הכליה, גידולים מסויימים, וכו´). יתר לחץ דם מסיבות אלו מכונה "יתר לחץ דם משני" בניגוד למרבית למרבית המקרים בהם הסיבה אינה ידועה ולכן הוא מכונה מכונה "יתר לחץ דם עצמוני או ראשוני". הרופא יחשוד באפשרות כזאת לפי ממצאים מיוחדים שהוא עלול לגלות בבדיקה הגופנית או בבדיקות המעבדה, או כאשר לחץ הדם אינו מגיב לטיפול למרות נסיונות רבים ונשנים. במקרה כזה הוא יפנה את החולה למומחה ליתר לחץ דם לצורך בדיקות מיוחדות.