סקירת עיתונות / יוני 2016 - אתר החברה ליתר לחץ-דם

מפרסם: פרופ' יאיר יודפת

לפניכם סקירת העיתונות לחודש יוני מאת פרופ' יודפת.

יותר ממחצית החולים שמאובחנים כסובלים מהיפוטנסיה ב – ABPM אינה מתגלים במדידות במרפאה

מטרת המחקר שבוצע בנתוני Spanish ABPM Registry היתה לבדוק את השכיחות של היפוטנסיה וגורמים שקשורים במצב זה בחולי יל"ד מטופלים.השאלה מהו לחץ דם הנמוך שיכול להיות קשור בתופעות לוואי או באירועים קרדיו-וסקולרים (שאלת עקומת J) אינה פתורה עדיין. הגדרת היפוטנסיה בעיבוד הנוכחי של מתחת ל – 110/70 ממ"כ במרפאה התבססה בעיקר על תוצאות מחקר PROVE IT-TIMI שהראו שקיימת עלייה בסיכון הקרדיו-וסקולרי במחלת לב איסכמית בהורדת לחץ הדם מתחת לערכים אלו. להמשך קריאה ←

האם מידת הורדת הפרשת החלבון בשתן יכולה לשמש כסמן לפרוגנוזה קרדיו-וסקולרית טובה יותר? – סקירה ומטה-רגרסיה

מטרת הסקירה והמטה-רגרסיה הנוכחית שנערכה ע"י חוקרים איטלקיים היתה לבדוק האם טיפול להורדת הפרשת החלבון בשתן קשורה בתוצא הקרדיו-וסקולריהשאלה האם הורדת מידת הפרשת החלבון בשתן מורידה גם את הסיכון הקרדיו-וסקולרי היא עדיין פתוחה. בעיבוד הנוכחי נמצאו תוצאות מוצקות שכל כמה שמורידים יותר את הפרשת החלבון כך התוצא הקרדיו-וסקולרי הוא טוב יותר להמשך קריאה ←

האם סמני דלקת משמשים כמתווכים בהשפעת לחץ הדם על הסיכון לאירועים מוחיים בקרב נשים?

מטרת המחקר שבוצע במסגרת Women's Health Study האמריקאי היתה לבדוק את תפקידם של סמני דלקת על הפתופיזיולוגיה של שבץ מוחי לפי הסטטוס של יל"ד.במחקר הנוכחי נמצא קשר חיובי בין hsCRP ו - sICAM-1 והסיכון לאירועי השבץ המוחי הכללי (מרביתם מסוג איסכמי) בנשים ללא מחלה קרדיו-וסקולרית בבסיס. סמני דלקת אלו היו קשורים בסיכון מוגבר לשבץ מוחי רק בנשים עם יל"ד בהשוואה לנורמוטנסיביות ללא כל קשר לרמות הסמנים הדלקתיים. להמשך קריאה ←

עלייה במספר תעתיקי ה – DNA המיטוכונדריים בשתן קשורים בפגיעה והפרעה בתיפקוד הכליות בחולי יל"ד

מטרת המחקר שבוצע ב – Mayo Clinic היתה לבדוק את ההיפותזה שיל"ד קשור בעליית מספר תעתיקי ה - DNA המיטוכונדריים (mtDNA) בשתןבמחקרים שנערכו בחיות מעבדה נמצא שהפרעה נשימתית והיעדר הגנה נוגדת חימצון קשורים בדלקת ועקה חימצונית תוך כלייתית. יתרה מכך חלבונים שמעורבים במטבוליזם של המיטוכונדריה וניצול החמצן מתבטאים באופן נפרד בחולדות היפרטנסיביות לעומת בריאות ומרמזים על קשר בין יל"ד להפרעה בתיפקוד המיטוכונדריה בכליות

השאלה שלא הצלחתי למצוא בפירסום המלא היא האם טיפול תרופתי שמוריד את מספר תעתיקי ה DNA במיטוכונדריה בשתן משפר גם את תיפקודי הכליות בחולי יל"ד עצמוני.

להמשך קריאה ←

האם חשיפה לזיהום אוויר מעלה את הסיכון ליל"ד? – סקירה ומטה-אנליזה

מטרת הסקירה והמטה-אנליזה הנוכחית היא לבדוק את הקשר קצר הטווח וארוך הטווח בחשיפה לאוויר מזוהם והסיכון ליל"דהממצא בסקירה ובמטה-אנליזה הנוכחית שנערכה ע"י חוקרים מסין מראה שחשיפה קצרת או ארוכת טווח למזהמי האוויר העיקרים מעלה את הסיכון ליל"ד. המנגנון בקשר זה יכול לכלול דלקת סיסטמתית ועקה חימצונית שמעלה את הפעילות הסימפתטית ובאופן פוטנציאלי מובילה לעיצוב עורקי מחדש להמשך קריאה ←

האם ניתן להוריד את קשיות העורקים, ולשפר את מבנה ותיפקוד החדר השמאלי ע"י ספירונולקטון או מיץ סלק בחולי סוכרת מסוג 2 ללא קשר להורדת לחץ הדם?

מטרת המחקר הבריטי הראשון היתה לבדוק האם ניתן להוריד את קשיות העורקים בחולי סוכרת מסוג 2 ללא השפעת הורדת לחץ הדם.במחקר השני נבדק האם ספירונולקטון שמעכב את הפיברוזיס של שריר הלב יכול לשפר את מבנה ותיפקוד הלב ללא השפעה על הורדת לחץ הדם ומהי השפעת מיץ סלק על הדינמיקה של הלבשני המחקרים מראים שלספירונולקטון ו/או למיץ סלק אין כל השפעה על קשיות העורקים בחולי סוכרת מסוג 2 לאחר ניטרול השפעת הורדת לחץ הדם אבל הם יכולים להשפיע על העיצוב מחדש של הלב ועל התיפקוד הסיסטולי והדיאסטולי של החדר השמאלי להמשך קריאה ←

האם שתית מיץ סלק טרי ולא סלק מבושל משפרת את לחץ הדם, את תיפקוד האנדותל ואת הדלקת הסיסטמתית?

מטרת המחקר שנערך באיראן בסיוע חוקר אמריקאי היתה לבדוק השפעת מיץ סלק טרי וסלק מבושל על לחץ הדם בחולי יל"ד.נמצא שצריכת סלק במשך שבועיים מורידה את לחץ הדם באופן ממושך בחולי יל"ד ומשפרת את תיפקוד האנדותל ואת הדלקת הסיסטמית. מיץ סלק טרי יעיל יותר מסלק מבושל בהשפעות חיוביות אלו להמשך קריאה ←

האם לטיפול ב – CPAP יש השפעה לטובה בעיקר בחולי יל"ד עמיד לטיפול עם דום נשימה חסימתי בשינה? – סקירה

מטרת הסקירה הנוכחית שבוצעה ע"י ד"ר פלדשטיין מאוניברסיטת בואנוס איירס היתה לבדוק השפעה של טיפול ב – CPAP בחולי יל"ד עמיד ולא עמיד לטיפול שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה.דום נשימה חסימתי בשינה קשור כידוע ביל"ד. המנגנון הפתו-פיזיולוגי שמסביר לפחות בחלקו את הקשר הוא שהיפוקסיה שמתרחשת לסירוגין בגלל אירועי היפופניאה ואפניאה בשינה גורמת לפעילות סימפתטית מוגברת, לדלקת מערכתית, לעקה חימצונית ולהפרעה בתיפקוד האנדותל. עם כל זאת, נראה שההיפוקסיה שמתרחשת לסירוגין אינה הגורם היחיד להתפתחות יל"ד בדום נשימה חסימתי בשינה. מתן חמצן משפר את ריווי האוקסי-המוגלובין לדרגות דומות כמו השימוש ב – CPAP אבל אינו מוריד את לחץ הדם. להמשך קריאה ←

האם ניתן לטפל ולהשגיח על חולה במרפאה עם עליה "דחופה" בלחץ הדם מבלי להפנותו לאישפוז?

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק האם טיפול באישפוז בעלייה שנראית דחופה של לחץ הדם (סיסטולי שווה או מעל 180 ממ"כ ו/או דיאסטולי שווה או מעל 110 ממ"כ) ללא כל תסמינים יניב תוצאות טובות יותר מטיפול ומעקב במרפאה תוך תיאור השכיחות של בעייה זאת ומאפייני התוצא קצר- הטווח.במחקר זה נמצא שמתוך קרוב ל – 60 אלף ביקורים במרפאה בגלל יל"ד "דחוף" ללא תסמינים אושפזו 8.2% מהם לעומת 4.7% חולים שנשלחו לביתם. סיבוכים לבביים חמורים היו נדירים ושני שלישים מהם סבלו עדיין מיל"ד שאינו מאוזן לאחר 6 חודשים להמשך קריאה ←

מדידת לחץ הדם הסיסטולי בבית בבוקר עדיפה על מדידה במרפאה בחיזוי האירועים הקרדיו-וסקולריים – המחקר היפאני HONEST.

מטרת המחקר היפאני בקבוצה של Kario היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של מדידת לחץ הדם הסיסטולי בבסיס בבוקר ותוך כדי טיפול תרופתי בבית ובמרפאה.המחקר הנוכחי מוסיף עוד נדבך לתוצאות המחקרים בהם נמצא שכושר החיזוי לגבי האירועים הקרדיו-וסקולריים של מדידת לחץ הסיסטולי בבית הוא טוב יותר לעומת המדידה במרפאה. להמשך קריאה ←

האם אין הבדל באיזון לחץ הדם ע"י נטילת התרופות בבוקר או בערב? – מחקר HARMONY

מטרת המחקר האקראי HARMONY (Hellenic-Anglo Research Into Morning or Night (Antihypertensive Drug האנגלי/יווני שהיה מסוג הצלבה, היתה לבדוק השפעת נטילת הטיפול בבוקר (בין 6:00 ל – 11:00) לעומת נטילת הטיפול בערב (בין 6:00 ל – 11:00) על איזון לחץ הדם ע"י ABPM.לאור המחקרים האחרונים שמעידים שלחץ הדם הלילי הוא החזאי הטוב ביותר וקשור בהורדת האירועים הקרדיו-וסקולריים מאשר לחץ הדם ביום נראה לי שיש להעדיף נטילת תרופה לפני השינה. למרות כל זאת, איזון יל"ד אינו מספיק להוכחת התוצא הקרדיו-וסקולרי. נחכה לתוצאות מחקר TIME (Treatment in morning versus evening study) שנערך כעת להמשך קריאה ←

האם רמת חומצת השתן בדם שנמצאת בקורלציה עם כל מרכיבי התסמונת המטבולית בחולי יל"ד היא חלק מהתסמונת או משחקת תפקיד חשוב בהתפתחותה?

מטרת המחקר שבוצע ביוון היתה לבדוק את הקשר בין רמת חומצת השתן בדם לבין כל מרכיבי התסמונת המטבולית וגם עם יחס apoB/apoA1 בחולי יל"ד.במחקר הנוכחי נמצא שרמות של חומצת השתן נמצאות בקורלציה מובהקת ועצמאית עם כל מרכיבי התסמונת המטבולית ועם גורם הסיכון apoB/apoA1 בחולי יל"ד מטופלים ולא מטופלים גם עם ערכים תקינים ובלתי תקינים של חומצת השתן ועם קורלציה עצמאית עם מרכיבים אלו. אין לחוקרים הסבר משכנע מדוע לא נמצאה כל קורלציה עם רמת לחץ הדם. להמשך קריאה ←

האם למסת החדר השמאלי יש השפעה על יעד הורדת לחץ הדם הדיאסטולי בחולים כליליים?

מטרת המחקר הקנדי היתה להדיר מהו לחץ הדם הדיאסטולי האופטימלי בחולים כליליים ללא הפרעה לזרימת הדם הכלילי.ההנחה היא שהורדת לחץ הדם ארוכת הטווח תשפיע גם על הורדת מסת החדר השמאלי ולכן גם על שיפור בזרימת הדם הכלילית.. להמשך קריאה ←