מטרת המחקר הבריטי הראשון של אותה קבוצה מלונדון שהוצג בכנס החברה האירופית ליל"ד ביוני בפאריס היתה לבדוק האם ניתן להוריד את קשיות העורקים בחולי סוכרת מסוג 2 ללא השפעת הורדת לחץ הדם.  במחקר נבדקה השפעת ספירונולקטון (25 או 50 מ"ג), דוקקסאזוסין (8 או 16 מ"ג כבקרה) או ניטראט אנאורגני ממיץ סלק על cardio-ankle vascular index ע"י מכונת VaSera שמנטרלת את השפעת לחץ הדם. במחקר השתתפו 154 חולים בגיל 18-90, בגיל ממוצע 57.3, 64% גברים ו – 126 חולקו אקראית לטיפול פעיל או לפלצבו של שלושת סוגי הטיפול (מיץ סלק הסוכר בבקרה היה נטול ניטראט). לא נמצא כל הבדל מובהק במדד הקשיות (נקודת הסיום הראשונית) בין הטיפול בספירונולקטון לדוקסאזוסין או בין מיץ סלק אמיתי למזוייף לאחר מעקב של 24 שבועות. מצד שני, להפתעת החוקרים נמצא דווקא שיפור במהירות הגל העורקי ע"י הטיפול בדוקסאזוסין בהשוואה להשפעת הספירונולקטון (נקודת הסיום המשנית) ולא נמצא כל הבדל ביו מיץ הסלק האמיתי למזוייף.

במחקר השני נבדק האם ספירונולקטון  שמעכב את הפיברוזיס של שריר הלב יכול לשפר את מבנה ותיפקוד הלב ללא השפעה על הורדת לחץ הדם ומהי השפעת מיץ סלק  על הדינמיקה של הלב. השתתפו במחקר 113 חולים שעברו בבסיס בדיקת אקוקרדיוגרם. מהם חולקו אקראית 30 לקבלת ספירונולקטון עם מיץ סלק, 26 לספירונולקטון עם פלצבו, 25 לדוקסאזוסין עם מיץ סלק ו – 32 לדוקסאזוסין עם מיץ סלק מזוייף. 92 נבדקו ע"י אקו-לב לאחר 6 חודשים. גם ספירונולקטון וגם דוקסאזוסין הורידו במידה שווה את לחץ הדם לאחר 24 שבועות ללא כל השפעת מיץ הסלק. רק הטיפול בספירונולקטון הוריד באופן מובהק את מדד מסת החדר השמאלי, את העובי היחסי של הקיר, את יחס ה – E/A  בהשוואה לדוקסאזוסין. ההשפעה היחידה המובהקת של הדוקסאזוסין לעומת הספירונולקטון היתה בהורדת התיפקוד של החדר השמאלי שנבדק ע"ח – Doppler S. לא נמצא כל הבדל בין הקבוצות לגבי שינויים מהבסיס של יחס E/E' או מקטע הפליטה שהיה תקין בבסיס ולא השתנה. מיץ סלק אמיתי לעומת מזוייף הוריד באופן מובהק את הנפח הסוף-דיאסטולי והעלה את היחס מסה/נפח.

1. Mills CE, Giovoni V, Faconti L, et al. Reducing arterial stiffness independently of blood pressure: proof of concept? The randomized, factorial VaSera trial. European Society of Hypertension 2016 Annual Meeting; June 13, 2016; Paris, France. Late-breakers session 3, presentation 5.
2. Faconti L, Mills CE, Morant S, et al. Effects of spironolactone and inorganic nitrate as beetroot juice on cardiac structure and performance in patients at risk of or with type 2 diabetes: the VaSera trial. European Society of Hypertension 2016 Annual Meeting; June 13, 2016; Paris, France. Late-breakers session 3, presentation 6.

הערת פרופ' יודפת

שני המחקרים מראים שלספירונולקטון ו/או למיץ סלק אין כל השפעה על קשיות העורקים בחולי סוכרת מסוג 2 לאחר ניטרול השפעת הורדת לחץ הדם אבל הם יכולים להשפיע על העיצוב מחדש של הלב ועל התיפקוד הסיסטולי והדיאסטולי של החדר השמאלי. בדיון שהתקיים לאחר הצגת המחקרים ציין החוקר הראשי Cruickshank שהנקודה החשובה היא שהחולים היו עם משקל עודף וסבלו כנראה מתהליך דלקתי בכלי הדם. נראה גם שמסילת ה – NO אינה "עובדת מספיק טוב". הוא מזכיר את היעדר ההשפעה של דוקסאזוסין במחקר ALLHAT אבל מדגיש את ההשפעה הטובה והבטוחה של הספירונולקטון. היעדר ההשפעה על קשיות העורקים נובעת לדעתו משיטת מדידתה. נחכה לפירסום המלא של המחקרים להבנה טובה יותר של משמעות הממצאים. מכל מקום, כמו במחקר הפרסי אני חושב שהנושא של השפעת חומרים טבעיים על מחלות שונות ובעיקר על פראמטרים שונים של אתרוסקלורוזיס הוא מעניין ונוכל ללמוד על השפעתם במחקרים עתידיים שיהיו ארוכי-טווח ועם מספר גדול יותר של משתתפים.