מטרת המחקר היפאני בקבוצה של Kario היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של מדידת לחץ הדם הסיסטולי בבסיס בבוקר ותוך כדי טיפול תרופתי בבית ובמרפאה. במחקר HONEST (Olmesartan Naive patients to Establish Standard Target blood pressure study,) נכללו יותר מ- 20 אלף חולי יל"ד יפאנים (גיל ממוצע 65, 50.6% נשים) שהתחילו טיפול באולמסרטן עם מעקב לאירועים קרדיו-וסקולריים תוך שנתיים. ערכי לחץ הדם הסיסטולי בבסיס היו 151.2 בבית ו – 153.6 ממ"כ במרפאה. בתקופה זאת היו 280 אירועים קרדיו-וסקולריים. יחסי הסיכון בבסיס על כל עלייה של 1 ממ"כ בלחץ הדם היו מובהקים (1.011 P<– בית, 1.006 – מרפאה). יחסי הסיכון במעקב היו גם הם מובהקים (1.039 – בית, 1.026 – מרפאה). הכללת ערכי לחץ הדם בבסיס עם אלו במעקב בשתי השיטות באותו מודל הראתה שרק לחץ הדם בבית תוך המעקב היה חזאי מובהק לאירועים הקרדיו-וסקולריים.
Shimada K, Kario K, Kushiro T, et al. Prognostic significance of on-treatment home and clinic blood pressure for predicting cardiovascular events in hypertensive patients in the HONEST study. J Hypertens. 2016 Jun 14. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
המחקר הנוכחי מוסיף עוד נדבך לתוצאות המחקרים בהם נמצא שכושר החיזוי לגבי האירועים הקרדיו-וסקולריים של מדידת לחץ הסיסטולי בבית הוא טוב יותר לעומת המדידה במרפאה. יתרונו של מחקר זה לעומת מחקר IDHOCO (5 עוקבות מארצות שונות כולל עוקבה מיפאן) הוא שהחיזוי התבסס לא רק המדידות בבסיס אלא גם על ערכי לחץ הדם שהושגו תוך כדי הטיפול. במחקר זה ניתן פירוט של שיטת המדידה של לחץ הדם בבית (שתי מדידות תוך שעה מהקימה, בשני ימים נפרדים, לאחר מתן שתן, ללא אוכל או תרופות ולאחר ישיבה של 1-2 דקות). אין פירוט של זמן המדידות במרפאה אבל ברור שהן נעשו לאחר זמן ארוך יותר אחרי הקימה. נערכו גם מדידות לפני השינה אבל לא נערכה השוואה עם מדידות אלו. איני בטוח שניתן לסמוך רק על שתי מדידות בבית בבוקר בשני ימים נפרדים היות ולפי המחקרים החדשים ניתן לקבוע מהו לחץ הדם במדידות בבית תוך התייחסות למדידות בבוקר ולפני השינה לפחות במשך 4 ימים. מכל מקום, טוב יעשו רופאי המשפחה שמטפלים ביל"ד אם יתייחסו לאיזון לחץ הדם רק על פי המדידות בבית כמובן, אם ניתן לסמוך על מיכשור מתאים, ידע ואמינות המדידות.