מטרת המחקר שבוצע ביוון היתה לבדוק את הקשר בין רמת חומצת השתן בדם לבין כל מרכיבי התסמונת המטבולית וגם עם יחס apoB/apoA1 בחולי יל"ד. נכללו במחקר 2,577 חולי יל"ד (1,193 גברים ו – 1,384 נשים) בגיל ממוצע של 57.5. החולים חולקו לשתי קבוצות: אלו עם ערכים גבוהים של חומצת השתן (שווה או מעל 7 מ"ג בגברים ושווה או מעל 6 מ"ג בנשים) ואלו עם ערכים בגבול התקין. נמצאה קורלציה מובהקת חיובית בין רמות חומצת השתן להיקף המותניים, לטריגליצרידים, לגלוקוזה, ליחס apoB/apoA1 ושלילית ל – HDL. קורלציה מובהקת חיובית להיקף המותניים, לטריגליצרידים, ל יחס apoB/apoA1 ושלילית ל – HDL נמצאה בחולי יל"ד חדשים עדיין ללא טיפול. בקרב חולי יל"ד עם היפראוריצמיה נמצאה קורלציה חיובית ומובהקת בין רמות חומצת השתן והיקף המותניים, יחס apoB/apoA1 ושלילית מובהקת עם HDL.
Papavasileiou MV, Karamanou AG, Kalogeropoulos P, et al. Uric acid blood levels and relationship with the components of metabolic syndrome in hypertensive patients. J Hum Hypertens. 2016;30:414-7.
הערת פרופ' יודפת
ההנחה הקיימת כיום לאור ממצאי מחקרים בחיות ובבני אדם היא שלחומצת השתן יש תפקיד עיקרי בתסמונת המטבולית כתוצאה מהיפראינסולינמיה. מצד שני, ערכים גבוהים של חומצת השתן מקדימה לעתים קרובות את ההתפתחות של היפראינסולינמיה, השמנה וסוכרת. אפוליפופרוטאין A! (apoA1) הוא האפוליפופרוטאין העיקרי שקשור ב – HDL עם השפעות נוגדות חימצון, נוגדות דלקת ונוגדות אתרוסקלרוזיס. נמצא גם שעלייה ביחס apoB/apoA1 קשור בחלקיקי ליפופרוטאין בעלי צפיפות נמוכה שהם אתרוגניים ואת ההתפתחות של מחלה קרדיו-וסקולרית קלינית בעיקר באנשים עם משקל עודף עם וללא יל"ד וקשורים בתסמונת המטבולית. במחקר הנוכחי נמצא שרמות של חומצת השתן נמצאות בקורלציה מובהקת ועצמאית עם כל מרכיבי התסמונת המטבולית ועם גורם הסיכון apoB/apoA1 בחולי יל"ד מטופלים ולא מטופלים גם עם ערכים תקינים ובלתי תקינים של חומצת השתן ועם קורלציה עצמאית עם מרכיבים אלו. אין לחוקרים הסבר משכנע מדוע לא נמצאה כל קורלציה עם רמת לחץ הדם. מהיות המחקר מסוג "חתך" לא ניתן להסיק האם רמת חומצת השתן היא חלק מהתסמונת המטבולית או שהיא משחקת תפקיד חשוב להתפתחות התסמונת ולעלייה בסיכון הקרדיו-וסקולרי.