סקירת עיתונות לחודש מאי 2016
בסקירתו החודשית מציג ומנתח פרופ' יודפת את המחקרים הבולטים בתחום יתר לחץ דם בחודש האחרון.
האם צריכת תפוחי אדמה קשורה בסיכון מוגבר להיארעות של יל"ד? – מעקב של 3 עוקבות
מטרת המחקר הנוכחי הפרוספקטיבי וארוך טווח של 3 עוקבות היתה לבדוק האם צריכת תפוחי אדמה אפויים, מבושלים או בצורת צ'יפס
האם שינויים וסקולריים מערכתיים הם המתווכים לפחות באופן חלקי בין רמת חומצת השתן לתיפקוד הכלייתי בחולי יל"ד?
מטרת מחקר ה"חתך" האיטלקי היתה לבדוק האם שינויים וסקולריים מורפולוגיים ותפקודיים – עובי אינטימה- מדיה (IMT) של עורק התרדמה ומהירות
האם לפעילות אירובית קלה יש השפעה טובה יותר בהשוואה לפעילות גופנית מתונה על פנוטיפים שונים של יל"ד אמבולטורי עמיד לטיפול?
מטרת המחקר הנוכחי שנערך בברזיל היתה לבדוק השפעות המודינמיות קצרות-טווח של תרגולים שונים ביל"ד עמיד לטיפולתרגול אירובי קל לפי ממצאי
האם חולי סוכרת ממוצא אפרו-אמריקאי; סובלים יותר מיל"ד בערות, מיל"ד ממוסך ויל"ד ממוסך בדיד בשינה?
מטרת מחקר ה"חתך" מבוסס-קהילה שבוצע במסגרת Jackson Heart Study שכלל 567 אמריקאים אפריקנים מטופלים בתרופות ליל"ד היתה לבדוק האם קיים
שיעור חולי יל"ד מגיל 80 ומעלה הוא גבוה יותר אבל המודעות וההיענות לטיפול גדולים יותר בהשוואה לחולי יל"ד בגיל 50 עד 79.
במחקר הנוכחי נמצאה מגמה לשיפור המודעות, לטיפול ולמדידת לחץ הדם עם הגיל. נמצאה אמנם עליה בשיעור האיזון של לחץ הדם
האם עלייה מהירה ותלולה בלחץ הדם מגיל הביניים ועד הזקנה היא גורם סיכון עצמאי לאירועים מוחיים או לתמותה "מתחרה"? – עיבוד ממחקר רוטרדם
הממצא שלחץ דם סיסטולי גבוה מאד (160 ממ"כ ומעלה) קשור בסיכון מוגבר לא רק לאירועים מוחיים ולתמותה אלא גם לאירועים
האם חלים בתקופתנו שינויים באפידמיולוגיה הקרדיו-וסקולרית?
סקירה זאת מתייחסת לשינויים האפידמיולוגיים בתחלואה ובתמותה הקרדיו-וסקולרית תוך התמקדות במקומו של יל"ד באירועים ובמניעתם. אני מסכים לחלוטין עם ההצעה
מבוגרים צעירים מגיבים בצורה שלילית לאבחנה של יל"ד
המחקר אמנם נערך בארה"ב וכמחצית המשתתפים היו שחורים אבל לדעתי, הוא משקף נאמנה הלכי רוח שליליים של מבוגרים צעירים שאובחנו