תאריך: 01/06/2016
- האם יש חדש בגישה ובטיפול ביל"ד בהנחיות 2016 למניעה קרדיו-וסקולרית של החברה הקרדיולוגית האירופית?
- האם סף הורדת לחץ הדם הסיסטולי בקשישים מגיל 75 ומעלה צריך להיות נמוך יותר? – עיבוד ממחקר SPRINT.
- האם ההתאמה הגרועה שנמצאה בין לחץ הדם במרפאה לבין ABPM במחקר SPRINT תשנה את יעדי הורדת לחץ הדם במדידות מחוץ למרפאה?
- הורדה נמרצת של לחץ הדם הסיסטולי באירוע מוחי דימומי (מתחת ל – 120 ממ"כ) לעומת הורדה מתונה (מתחת ל – 140 ממ"כ) אינה משפרת את הפרוגנוזה.
- הטיפול הנמרץ במחקר SPRINT הביא לירידה בשיעורי אי ספיקת לב בעיבוד לפי תתי קבוצות.
- שיעור תופעות הלוואי הרציניות היה נמוך במחקר SPRINT כולל בקשישים
- האם הפרשה נמוכה של נתרן קשורה בעליית הסיכון הקרדיו-וסקולרי בכלל האוכלוסייה ואילו הפרשה מוגברת מעלה סיכון זה רק בחולי יל"ד? – מטה אנליזה.
- האם הטיפול בחולי יל"ד קשישים ושבריריים הוא שונה? – סקירה
- טיפול חדש או הוספת תרופות ליל"ד בקשישים מגבירים את הסיכון קצר-הטווח לפציעות קשות מנפילות.
- מבוגרים צעירים מגיבים בצורה שלילית לאבחנה של יל"ד.
- האם חלים בתקופתנו שינויים באפידמיולוגיה הקרדיו-וסקולרית?
- האם עלייה מהירה ותלולה בלחץ הדם מגיל הביניים ועד הזקנה היא גורם סיכון עצמאי לאירועים מוחיים או לתמותה "מתחרה"? – עיבוד ממחקר רוטרדם.
- שיעור חולי יל"ד מגיל 80 ומעלה הוא גבוה יותר אבל המודעות וההיענות לטיפול גדולים יותר בהשוואה לחולי יל"ד בגיל 50 עד 79.
- האם חולי סוכרת ממוצא אפרו-אמריקאי; סובלים יותר מיל"ד בערות, מיל"ד ממוסך ויל"ד ממוסך בדיד בשינה?
- האם לפעילות אירובית קלה יש השפעה טובה יותר בהשוואה לפעילות גופנית מתונה על פנוטיפים שונים של יל"ד אמבולטורי עמיד לטיפול?
- האם שינויים וסקולריים מערכתיים הם המתווכים לפחות באופן חלקי בין רמת חומצת השתן לתיפקוד הכלייתי בחולי יל"ד?
- האם צריכת תפוחי אדמה קשורה בסיכון מוגבר להיארעות של יל"ד? – מעקב של 3 עוקבות.