האם הגישה העתידית למניעת הסיכון ה – CV תהיה בטיפול למניעת הירידה בבריאות הווסקולרית ? – מחקר נוסף מפרמינגהם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה להבהיר האם ניתן למנוע את הירידה תלוית-הגיל בתיפקוד הווסקולרי ע"י הערכת השכיחות, הקורלציה והפרוגנוזה של "הזדקנות וסקולרית בריאה" בקרב 3,196 משתתפים בגיל מעל 50 במחקר פרמינגהם. להמשך קריאה
האם התגובה המיידית להורדת לחץ הדם הסיסטולי ע"י כלורתאלידון לעומת תגובה שאינה מיידית של יתר התרופות במחקר ALLHAT תרמה לתוצא CV טוב יותר?
מטרת העיבוד הנוכחי של מחקר ALLHAT (Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial) היתה לבדוק האם תגובה מיידית להורדת לחץ הדם הסיסטולי תתבטא בתוצא CV טוב יותר מאשר תגובה שאינה מיידית לאחר 6 החודשים הראשונים של המחקר בקרב 39,763 חולי יל"ד. להמשך קריאה
האם חולי יל"ד בהשוואה לנורמוטנסיביים סובלים משכיחות, ממידה וחומרה גדולות יותר של טרשת כלילית ונטייה לעלייה בשיעור האירועים הלבביים הגדולים? – CT אנגיוגרפיה כלילית.
מטרת המחקר הרב-מרכזי שבוצע במספר ארצות היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד וקיום, מידת וחומרת הטרשת הכלילית ע"י CT אנגיוגרפיה כלילית ומסיכון מוגבר לאירועים לבביים. להמשך קריאה
האם רמה בסיסית גבוהה של HDL היא חזאית לסיכון להיפונתרמיה בטיפול ביל"ד? – עיבוד ממחקר SPRINT.
מטרת העיבוד שנערך במחקר SPRINT ע"י חוקרים ישראלים היתה לזהות גורמי סיכון להיפונתרמיה (שווה או נמוך מ – 130 מ"אק/ליטר) על פי הנתונים הבסיסיים הדמוגרפיים, הקליניים והמעבדתיים של מחקר SPRINT שבו נכללו 9,361 משתתפים ותופעות לוואי שקשורות בהיפונתרמיה. להמשך קריאה
האם יעד הורדת לחץ הדם הסיסטולי במרפאה צריך להיות נמוך מ – 140 ממ"כ – מטה אנליזה
מטרת המטה-אנליזה היתה למצוא את הקשר בין ערכי לחץ הדם שהושגו לאחר טיפול לבין הסיכון ל – CVD ולתמותה מכל סיבה. להמשך קריאה
האם רמה גבוהה ברמת Transforming Growth Factor β1 בפלסמה היא חזאית להתפתחות יל"ד?
מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק האם רמה גבוהה של Transforming Growth Factor β1 (TGF-β1) היא חזאית להתפתחות יל"ד. להמשך קריאה
האם יחס גבוה של רנין/אלדוסטרון מעיד על עיכוב יעיל של מערכת RAAS, על ערכי לחץ דם נמוכים בשינה ועל מידת לחץ הפעימה בחולים מטופלים במעכבי מערכת זאת?
מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין פרמטרים של ABPM ויחס פעילות רנין לרמת האלדוסטרון בפלסמה (RAR) בחולי יל"ד מטופלים ב – ACEI או ב – ARB לפחות למשך 12 חודשים. להמשך קריאה
האם השונות בלחץ הדם הסיסטולי בין ביקור לביקור היא חזאית עצמאית לסיכון ה – CV?
מטרת העיבוד (לאחר מעשה) של מחקר ADVANCE היתה לבדוק האם בדיקת השונות בלחץ הדם הסיסטולי יכולה לתת תרומה נוספת לחיזוי ארוך טווח לסיכון ה – CV מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים. להמשך קריאה
האם קיים קשר בין לחץ הדם בשינה בלבד לבין תנגודת לאינסולין באנשים ללא יל"ד או עם יל"ד קל ללא טיפול?
מטרת המחקר שבוצע בארגנטינה היתה לבדוק את הקשר בין סמנים לתנגודת לאינסולין לבין דפוסי לחץ הדם במשך היממה באנשים ללא יל"ד או עם יל"ד קל ללא טיפול. להמשך קריאה
האם דום נשימה בשינה אפילו בצורה קלה מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם?
מטרת 2 המחקרים שנערכו בארה"ב והוצגו בכנס 31st Annual Meeting of the Associated Professional Sleep Societies בבוסטון היתה לבדוק השפעת דום נשימה קל-עד-בינוני על הסיכון להתפתחות יל"ד וסוכרת בקרב עוקבה אקראית מהקהילה של 1,741 משתתפים. להמשך קריאה
האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי והפסקת עישון הם הגורמים העיקריים לירידה בהיארעות של שבץ מוחי איסכמי במחקר Tromsø בנורבגיה?
מטרת המחקר שנערך במסגרת סקר Tromsø היתה להעריך את השפעת מידת השינויים שחלו בגורמי הסיכון ה – CV על שינויים בהיארעות של שבץ מוחי איסכמי בין 1995 ל – 2012. להמשך קריאה
האם רק יל"ד סיסטולי שווה או גבוה מ- 150 ממ"כ במרפאה מהווה סיכון גדול לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ולדמם בחולים עם פרפור פרוזדורים?
מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד ולחץ הדם הסיסטולי עם הסיכון לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ולדמם בחולים עם פרפור פרוזדורים. מסד הנתונים של Fushimi AF Registry הוא סקר פרוספקטיבי מבוסס-קהילה של 283,00 תושבים ומיועד לכלול את כל חולי פרפור הפרוזדורים. להמשך קריאה
האם לתרגול סיבולת ע"י לחיצות כף היד לעומת תירגול אירובי אין השפעה על הורדת לחץ הדם?
מטרת במחקר היווני היתה להשוות השפעת תרגול איזומטרי ע"י לחיצות כף היד על לחץ הדם לעומת תרגול אירובי. במחקר האקראי והמבוקר (לחיצות קלות כ – 5% מהלחיצה המרבית למשך 2 דקות של כף היד) נכללו 75 חולי יל"ד שהוקצו אקראית לשלושת סוגי התרגול. להמשך קריאה
האם שכיחות מוגברת של מיקטעי QRS צרים או מחורצים (notching) מעידה על היפוך היחס בין ערכי לחץ הדם בשינה לבין ערכי לחץ הדם בשעות הערות (reverse dipping)?
מטרת המחקר התורכי היתה לבדוק את הקשר בין מאפייני לחץ הדם במשך 24 שעות לבין קיום של מקטעי QRS צרים או מחורצים באק"ג. להמשך קריאה
האם לסיפור משפחתי של מחלה קרדיו-מטבולית אצל ההורים יש השפעה מובהקת על התפתחות של קשיות העורקים בקרב הצאצאים?
מטרת העיבוד הנוכחי שנערך בנתוני המחקר מבוסס-האוכלוסייה Malmö Diet Cancer (3,056 משתתפים) שנבדקו בשנים 1992-1996 ופעם נוספת בין 2007 ל – 2012 היתה לבדוק את השפעת ההיסטוריה קרדיו-מטבולית של ההורים שלהם על מהירות גל הפעימה בצאצאים. להמשך קריאה