מטרת המחקר מסוג "חתך" שבוצע ע"י מספר מרכזים רפואיים בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין מדידות לחץ הדם במרפאה ומחוץ למרפאה עם האדרת החומר הלבן במוח והתיפקוד בקשישים מגיל 75 ומעלה. במחקר נכללו 199 קשישים מתוך מחקר INFINITY (Ambulatory Blood Pressure Lowering to Prevent Functional DeclINe In The ElderlY). לחץ הדם נמדד במרפאה, בבית (2 מדידות בבוקר ו – 2 בערב במשך 7 ימים רצופים) וב – ABPM וכולם עברו בדיקת MRI של המוח למדידת נפח של החומר הלבן. נבדקו גם התוצאים לניידות ולתיפקוד הקוגניטיבי. נפח החומר הלבן היה קשור בלחץ הדם הסיסטולי במרפאה וב – ABPM ולא במדידות בבית. מידת הניידות וזמן המעבר משכיבה לישיבה היו בקשר מובהק עם לחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות ועם לחץ הפעימה אבל לא עם לחץ הדם הדיאסטולי או ערכי לחץ הדם בבית. מדדי מהירות העיבוד הביצועי הקוגניטיביים היו קשורים באופן מובהק עם לחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות אבל לא בלחץ הדם במרפאה או בבית.
White WB, Jalil F, Wakefield DB, et al. Relationships among clinic, home, and ambulatory blood pressures with small vessel disease of the brain and functional status in older people with hypertension. Am Heart J. 2018 Aug 11;205:21-30. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
החומר הלבן התת-קליפתי שמיוצג ע"י האדרת החומר הלבן ב – MRI קשור ביל"ד בקשישים. במחקרי "חתך" ובמחקרי עוקבה פרוספקטיביים נמצא שיל"ד הוא גורם סיכון חשוב להאדרת החומר הלבן והפגיעה בו קשורה בהחמרת הקוגניציה, בעליית הסיכון לשבץ מוחי, לירידה בניידות וביכולת ההתרוקנות. האדרות אלו בחומר הלבן יכולות להיות חזאיות של מחלת הכלים הקטנים במוח וקשורות ביל"ד. במחקר הנוכחי נמצא שגם ABPM וגם מדידות לחץ הדם במרפאה היו קשורות בנפח החומר הלבן בקשישים שסבלו מיל"ד סיסטולי. בנוסף, מדדים אחדים של ניידות וקוגניציה היו קשורים רק בערכי לחץ הדם האמבולטוריים. בניגוד לכך, לא נמצא כל קשר בין המדידות בבית בהאדרת החומר הלבן או בחיזוי התוצאים התיפקודיים. נפח ההאדרה בחומר הלבן במוח מצביע על מחלת כלי הדם הקטנים במוח ועלייה בלחץ הדם גורמת לשינויים בווסקולריזציית המיקרו במוח שגורמים להאדרה בחומר הלבן שמצביעה על נזק ברשת העצבית בגלל פגיעה במיאלין וניוון של אקסונים עם גליוזיס שקרוב לוודאי נוצרים ע"י איסכמיה ו/או שינוי בחדירות דם-מוח. החיבורים העצביים הפגומים גורמים להיעדר אפשרות לאיזון השטחים התחושתיים והמוטוריים לתיאום תיפקוד יעיל והתוצאה היא הפרעה בניידות בעוד שנזק לחיבורים הפרונטליים גורם להאטת התיפקוד הביצועי. נראה לי מוזר שלא נמצאה כל קורלציה עם מדידות לחץ הדם בבית בעוד שבמחקרים אחרים נמצאה קורלציה בין ההאדרה בחומר הלבן לבין המדידות בבית. היות המחקר מסוג "חתך" מקשה להוציא מסקנות על הקשר בין נפח החומר הלבן במוח לבין סוגי מדידות לחץ הדם השונות.