מטרת המחקר שבוצע ביוון היתה לבדוק מי משני הסמנים של נזק תת-קליני לאברי מטרה – מסת החדר השמאלי או קשיות העורקים (על פי מהירות גל הפעימה) יכולים לחזות מחלת לב כלילית בחולי יל"ד. נכללו במחקר 1,033 חולי יל"ד (גיל ממוצע 55.6, 538 גברים) ללא מחלה כלילית בבסיס עם מעקב ממוצע של 6 שנים. כולם עברו אקו-לב ובדיקת מהירות גל הפעימה. חולי יל"ד שפיתחו מחלה כלילית (2.8%) שהושוו לאלו ללא מחלה כלילית היו עם מדד מסת החדר השמאלי גדול יותר בבסיס באופן מובהק (16.7 ג/מטר בריבוע), עם שכיחות גדולה יותר של LVH (גבוה ב – 21% ומובהק) ושכיחות גדולה יותר של מהירות גל הפעימה בבסיס. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שגיל מעל 65 בבסיס (יחס סיכון מובהק של 2.067), מגדר גברי (יחס סיכון מובהק של 3.664), מחלת כליות כרונית בבסיס (יחס סיכון מובהק של 2.020), סוכרת בבסיס (יחס סיכון מובהק של 1.952) ו – LVH בבסיס (יחס סיכון מובהק של 2.124) היו חזאים עצמאיים של מחלה כלילית, בעוד שרמות גבוהות של מהירות גל הפעימה לא נמצאו כחזאיות.
Andrikou I, Dimitriadis K, Konstantinidis D, et al. Left ventricular mass versus pulse wave velocity as predictors of coronary artery disease in hypertensive patients: data from a 6-year-follow-up study. J Hum Hypertens. 2021 Jul 29. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
ממצאי מחקר זה תומכים בפעם הראשונה בדעה שמסת החדר השמאלי היא חזאית לאירועים CV יותר מאשר קשיות העורקים ולכן הערכתה חשובה לשיפור ריבוד הסיכון ביל"ד. בשתי מטה-אנליזות שפורסמו לאחרונה נמצא אמנם שקשיות העורקים שנבדקה ע"י מהירות גל הפעימה היא חזאית לאירועים CV עתידיים ולתמותה גם לאחר תיקנון לגורמי הסיכון ה – CV האחרים אלא, שבשתיהם היתה קשיות העורקים גדולה בחולים במצבי סיכון גבוהים יותר כמו מחלת כליות כרונית. במחקר הנוכחי נכללו חולי יל"ד עם סיכון CV בינוני ללא מחלה CV בבסיס שכנראה השפיעו חלקית על התוצאות. יתרה מכך, ידוע שמהירות גל הפעימה מייצגת באופן כללי הזדקנות העורקים ומושפעת ע"י גורמים דמוגרפיים שונים (כמו גיל, מגדר) ומצבים קליניים בזמן המדידות כמו קצב הלב ורמות לחץ הדם. בנוסף, ממוצע ערכי החתך של מהירות גל הפעימה משתנים בקרב האוכלוסיות שנבדקו. בניגוד לכך, מדד מסת החדר השמאלי אינו תלוי לרוב במצבים אלו. נראה שקיימים קשרים ישירים יותר וברורים בין מסת החדר השמאלי ועלייה בעומס ההמודינמי, כך שמסת החדר השמאלי משמשת כסמן תחליפי טוב יותר למחלה כלילית. יתרה מכך, העובדה שמחקר LIFE ומחקרים פרוספקטיביים אחרים אישרו שנסיגה של LVH משפיעה לטובה על הפרוגנוזה ארוכת הטווח ללא תלות באיזון לחץ הדם בעוד שהערך הפרוגנוסטי של שינויים במהירות גל הפעימה אינם תומכים בעליונות הפרוגנוסטית של מסת החדר השמאלי. עובדה זאת מתבטאת גם בהנחיות האחרונות שבהם מומלץ לבדוק את הפגיעה באברי מטרה. מבחינה פתופיזיולוגית ניתן להסביר את הקשר החזק והבלתי תלוי של מסת החדר השמאלי עם מחלה כלילית ע"י שינויים מבניים ותיפקודיים בעורקים הקטנים והגדולים שנוצרים ע"י הוויסות המבני של המיוקרד, שגורמים לשינויים המודינמיים בעורקים הכליליים, מפחיתים את זרימת הדם ואת מלאי הדם, מעלים את התנגודת הכלילית ולבסוף את ההפרעה התיפקודית הסיסטולית והדיאסטולית החדרית. העלייה בהצטברות משקעי קולגן בקירות החדר וסביב כלי הדם משחקת תפקיד קריטי בתהליך זה. כל המנגנונים האלו יכולים להתבטא בתעוקת חזה, באוטם שריר הלב, באי ספיקת לב ובהפרעות קצב מסוכנות.