מטרת המחקר שבוצע ביוון היתה לבדוק בקרב 93 משתתפים האם חימצון המוח תוך תירגול (לחיצת יד איזומטרית תוך 3 דקות) קשור הדדית במדדים תת-קליניים של נזק לאברי מטרה באוכלוסייה בגיל הביניים שאובחנו כחולי יל"ד חדשים ובאנשים בריאים. הבדיקות שבוצעו היו עובי אינטימה/מדיה של עורק התרדמה, קשיות העורקים ע"י מדד האוגמנטציה ומהירות גל הפעימה וקוטר כלי הדם ברשתית שנבדק בעורקים וורידיים במרכז הרשתית שהם שווי ערך ליחס רשתית-עורקית-ורידית. החימצון הקדם-קדמי במוח נמדד באופן רציף והתגובות הממוצעות לתירגול בהמוגלובין מחומצן (02Hb), בהמוגלובין ללא חמצן (HHb) ובהמוגלובין הכללי (tHb). בעיבוד נמצא שהעובי הממוצע של האינטימה-מדיה היה ביחס הפוך ומובהק עם ממוצע תגובת התירגול לחימצון המוח בשלושת דפוסי חימצון ההמוגלובין. מדד האוגמנטציה היה ביחס הפוך ומובהק עם חימצון המוח תוך ביצוע התרגיל בעוד שלא נמצאה כל קורלציה מובהקת בין מהירות גל הפעימה ומדדי חימצון המוח. בעיבוד מתוקנן נמצא שחימצון המוח נמצא בקורלציה מובהקת עם קוטר עורקי הרשתית.
Triantafyllou GA, Triantafyllou A, Zafeiridis AS, et al. Full Association of cerebral oxygenation during exercise with target organ damage in middle-aged hypertensive and normotensive individuals. Am J Hypertens. 2022 Mar 24. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נבדקה האפשרות לקשר של חימצון החלק הקדם-מוחי במוח תוך לחיצת היד עם סמנים מיקרו-מקרו-וסקולריים של נזק לאברי מטרה (כמו עובי אינטימה-מדיה, קשיות העורקים ורטינופתיה) באנשים עם יל"ד חדש ובאנשים בריאים שהיו בגיל הביניים. הממצאים מראים שסימנים מוקדמים של נזקים לכלי הדם הקטנים והגדולים נמצאים בקורלציה מובהקת עם יכולת מופחתת להעלאת חימצון המוח תוך לחיצת כף היד. המשמעות היא, שאנשים עם מוגבלות להגברת חימצון המוח תוך לחיצת הידיים מראים סימנים גדולים יותר של מחלה וסקולרית טרשתית בעורק התרדמה, בעלייה בקשיות העורקים ובקוטר צר יותר של עורקיות הרשתית. היחס בין הפרעה מיקרו-מקרו-וסקולרית ביל"ד היא דו-כיוונית. יל"ד מעלה את קשיות העורקים הגדולים גורם לעלייה של זרימת הדם הפעימתית, שגורמת להיפרטרופיה מפצה של כלי הדם הקטנים כדי להגיב לעומס הפעימתי. היפרטרופיה של כלי הדם הקטנים יכולה לגרום להפרעה בפעילות כלי הדם ולתרום לתת-זרימה של אברי מטרה. מצד שני, הפרעה מיקרו-וסקולרית יכולה לתרום לקשיות העורקים. הפרעה צינורי-צינוריות ( vasa vasorum) גורמת לקשיות העורקים הגדולים, לוויסות מחדש ולדילול מיקרו-וסקולרי, והתנגודת הווסקולרית ההיקפית שנוצרת מעלה את הלחץ העורקי. עלייה בלחץ הדם גורמת לקשיות גדולה יותר של העורקים שמסיימת את הנצחת מעגל הקסמים העצמי. המגבלה העיקרית של המחקר היא מהיותו מסוג "חתך" ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות. יש צורך במחקרים פרוספקטיביים לבדיקת התקדמות השינויים בחימצון המוח/זרימת דם במקביל לעובי האינטימה מדיה של עורק התרדמה, לקשיות העורקים ולרטינופתיה היפרטנסיבית כמו בדיקת ההשפעה של טיפול נגד יל"ד על חימצון המוח כדי להבהיר את הפתוגנזה של מחלה מוחית שנגרמת ע"י יל"ד.