מטרת המחקר שבוצע בקוריאה הדרומית היתה לבדוק את הקשר בין דפוסי ABPM ושינויים ב – eGFR במשתתפים ללא מחלת כליות כרונית. במחקר זה מסוג "חתך" נלקחו נתונים מ – Korean Genome and Epidemiology Study שבו נכללו 1,733 משתתפים (גיל ממוצע 60, 938 נשים) עם eGFR מעל 60. מצב ה – dipping רובד כ – reverse – dipper (ללא כל ירידה לילית בלחץ הדם), ל – nondipper (ללא ירידה עד ירידה נמוכה מ – 10%) ו – dipper (ירידה שווה או מעל 10%). כל המשתתפים סווגו ל – 4 קטיגוריות של eGFR (Q4 191.6-128.51; Q3 94.7-101.5; Q2 87.4- 95.6; ו – Q1 60.5- 87.3). Q4 שימש כבקרה. בעיבוד נמצא ששיעור ה – dippers ירד בהדרגה ושיעור ה- nondippers עלה באופן מובהק מהרבעון העליון של ה – eGFR לרבעון התחתון. בעיבוד נוסף נמצא שקבוצות ה – Q1 ו- Q2 היו קשורות באופן מובהק עם עלייה בסיכון של שתי קטיגוריות אלו. לאחר תיקנון נמצא שהקבוצה עם eGFR הנמוך ביותר היתה קשורה באופן מובהק בסיכון מובהק של reverse-dipper ו- nondippers ביחד עם מאפייני reverse-dipper בהשוואה לאלו עם – eGFR הגבוה ביותר (יחסי סיכון מובהקים של 1.685 ו – 1.422 בהתאמה).
Yoon SG, Lee SK, Kim SH, et al. Differences in estimated glomerular filtration rate are associated with different patterns of 24-h ambulatory blood pressure in the general population. J Hypertens. 2022 Apr 1;40(4):804-810.
הערה
דפוסי ABPM במחקר הנוכחי משתנים בהתאם ל – eGFR במשתתפים ללא מחלת כליות כרונית. גם הבדלים קלים ב – eGFR משפיעים על דפוסי ה- ABPM. הלחץ הסיסטולי ומהירות הדופק עולים בצורה מובהקת מרבעון eGFR הגבוה ביותר עד הרבעון התחתון בעת שהתדירות המשולבת של מאפייני ה – nondipper ו – reverse-dipper מראים עלייה מובהקת מרבעון eGFR הגבוה ביותר לרבעון הנמוך ביותר גם לאחר תיקנון מלא. הערכים הנמוכים ביותר של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי בלילה והערכים הסיסטוליים והדיאסטוליים הגבוהים ביותר בבוקר היו גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת הרבעון התחתון. השכיחות של reverse-dipper בקרב האוכלוסייה הכללית היא בין 3-10% ודפוס זה היה קשור בהתפתחות של הסתיידות כלילית, התסמונת המטבולית ופרוטאינוריה. השכיחות של דפוסי reverse-dipper ו – nondipper במחלת כליות כרונית היא 21.9% ו – 42% בהתאמה. במחקר הנוכחי היתה השכיחות של דפוס ה – nondipper בין 41 ל – 46% ושל reverse-dipper בין 9-18%. השכיחות של reverse-dipper היתה גבוהה יותר בצורה פרוגרסיבית בקבוצות עם ערכי eGFR נמוכים. הסיבה לשינויים בשיעור מקרי ה – nondipper ו – reverse-dipper באנשים ללא מחלת כליות אינה ברורה. מצב השינה מווסת את המערכת האוטונומית וכתוצאה מכך, משפיעה על המערכת ה – CV ולחץ הדם, ודווח שאיכות השינה משפיעה על מאפייני ה – dipper או ה – nondipper. שלושת הסיבות הפיזיולוגיות שגורמות ל – dipping – תיפקוד אוטונומי, מעגל פעילות השינה והרגישות לנתרן יכולות להיות מושפעות מהפרעה בתיפקוד הכלייתי ועל הירידה בשיעור ה – dippers. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר לעבד את התוצאות ואינו מאפשר להסביר מדוע השכיחות של דפוס ה – nondipper היה גבוה יותר מאשר דפוס ה – .reverse dipper