האם תרגול בעל תנגודת גדולה לחיזוק שריר השאיפה גורם לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ומעלה את לחץ השאיפה המרבי בשני המגדרים?

מטרת העיבוד לאחר מעשה של 6 מחקרים ניסיוניים היתה לבדוק את השפעת הורדת לחץ הדם של תרגול בעל תנגודת גדולה לחיזוק שריר השאיפה במבוגרים בגיל 18-82 ואת השפעת תרגול זה על לחץ השאיפה המרבי שהיא מדד של חוזק שריר השאיפה וגורם סיכון עצמאי למחלה. המשתתפים חולקו אקראית לאלו עם תנגודת גדולה לחיזוק שריר השאיפה (75% PIMAX) או לתרגול עם תנגודת נמוכה מזויפת (15% PIMAX) (30 נשימות ביום, 5-7 פעמים בשבוע  למשך 6 שבועות). חיזוק שריר השאיפה (67 משתתפים) הוריד את הלחץ הסיסטולי באופן מובהק ב – 9±1 ממ"כ ואת הדיאסטולי באופן מובהק ב – 4±1 ממ"כ. ירידה זאת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי נמצאה כבר לאחר 2 חודשי תרגול (ירידה סיסטולית ב – 4 ממ"כ ודיאסטולית ב – 3 ממ"כ שניהם מובהקים) ונמשכה על פני התערבות של 6 שבועות. לא נמצא כל שינוי מובהק בלחץ הדם בתרגול המזויף (61 משתתפים). מספר מאפיינים נבחרים של הלחץ הסיסטולי שונו במקצת בהשפעת תרגול שריר השאיפה על לחץ הדם. השפעת תרגול זה על הלחץ הסיסטולי היתה גדולה יותר ומובהקת בגיל הקשיש וירידה דיאסטולית גדולה יותר ומובהקת של תרופות בתרגול המזויף ולחץ דיאסטולי גבוה יותר בהתחלה בקבוצה זאת. לחץ השאיפה המרבי עלה ב אופן מובהק באלו עם תנגודת גבוהה בתרגול לחיזוק שריר השאיפה ((+20±2 vs. +6±2 cmH2O. רווחים בלחץ השאיפה המרבי היו ביחס הפוך, מתון ומובהק עם הגיל ולחץ השאיפה המרבי בבסיס אבל לא לירידה בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי.

Craighead DH, Tavoian D, Freeberg KA, et al. A multi-trial, retrospective analysis of the antihypertensive effects of high-resistance, low-volume inspiratory muscle strength training. J Appl Physiol (1985). 2022 Sep 15. Epub ahead of print.

הערה

תוך שימוש במספר מחקרים קטנים ועצמאיים נמצאה ראייה חזקה ביותר כיום ש- 6 שבועות של תרגול בעל תנגודת גדולה של חיזוק שריריי השאיפה גורם באופן עקבי לירידה בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי תוך שיפור בתיפקוד שרירי השאיפה בשני המגדרים על פני טווח גיל רחב. בנוסף, נמצא שיפור בלחץ הדם ובלחץ השאיפה המרבי לאחר התערבות של 1-2 שבועות.  נמצא גם שהיעילות של תרגול בעל תנגודת גדולה לחיזוק שריר השאיפה מושפעת בצורה מתונה יותר ע"י מספר מאפיינים נבחרים שמראה ששיטה זאת יכולה להיות יעילה לשימוש קליני נרחב. בנוסף, נמצא שהשינוי בלחץ הדם אינו קשור לשינוי בלחץ הדם המרבי שנראה שנגרם ע"י יצירת לחצים שליליים וגדולים תוך החזה ולא ע"י שינוי בחוזק שריריי השאיפה כנראה מירידה בפעילות הסימפתטית, משיפור בתנגודת ההיקפית ובתפקוד האנדותל הואסקולרי תוך שינויים בגורמים שקשורים לדחק חימצוני ולדלקת. תוצאות אלו של שיטה לא-פרמקולוגיות להורדת לחץ הדם כמו תרגולים אירוביים, תזונתיים, הגבלה בצריכת מלח ואיבוד משקל, תומכות ביעילות של תרגולים בעלי תנגודת גבוהה לחיזוק שריריי השאיפה.