מטרת העיבוד מחדש של מחקר ASCOT (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial-Blood Pressure-Lowering) היתה לבדוק את יחס הסיכון שקשור 1. בממוצע הלחץ הסיסטולי והשונות שלו תוך תקופת המחקר לנקודות הסיום ה – CV שאירעו לאחר סיום המחקר. 2. הקצאה אקראית של טיפול לאירועים לאחר האקראיות לאירוע ראשון של תוצא CV שצויין מראש. המעקב אחרי התחלואה והתמותה של המשתתפים מאנגליה הורחב ל – 21 שנים כדי לבדוק את השפעת איזון ממוצע הלחץ הסיסטולי והשונות שלו במשך המחקר ובין אלו שהוקצו לטיפול מבוסס אמלודיפין ואטנולול. במחקר ASCOT נכללו 6,780 חולי יל"ד (מתוכם הוקצו 4,305 לטיפול מבוסס אמלודיפין ± פרינדופריל ו – 4,275 לטיפול מבוסס אטנולול ± דיורטיקה תוך המחקר עם חציון של 5.5 שנים ומעקב של 21 שנים (חציון 17.4 שנים) ועם קשר לרשומות רפואיות בבתי החולים לאירועים ולתמותה. תת קבוצה של משתתפים (2,156) עברה מעקב לאחר גמר המחקר של 6 שנים עם שאלונים עצמיים וביקורים קליניים. לחץ הדם הסיסטולי וסטיית התקן בין ביקור לביקור שימשו כמדד לשונות שלו. תוך שימוש בנתוני לחץ הדם מתקופת המחקר נמצא שלאחר גמר המחקר היה ממוצע לחץ הסיסטולי חזאי לתוצאים ה – CV (ייחס סיכון מובהק של 1.14 לכל 10 ממ"כ). לעומת זאת, ממוצע השונות בלחץ הסיסטולי ללא כל קשר לממוצע שלו היה חזאי חזק לאירועים CV (יחס סיכון מובהק של 1.22 ל – 5 ממ"כ) וחזה אירועים גם במשתתפים עם לחץ דם תקין. תוך מעקב של 21 שנים נמצא שאלו שקיבלו טיפול מבוסס – אמלודיפין לעומת אלו שקיבלו טיפול מבוסס- אטנולול תוך תקופת המחקר היו בסיכון נמוך לשבץ מוחי (יחס סיכון מובהק של 0.82), לכלל האירועים ה – CV (יחס סיכון מובהק של 0.93), לאירועים כליליים (יחס סיכון מובהק של 0.92) ולפרפור פרוזדורים (יחס סיכון מובהק 0.91) וללא הבדל מובהק בסיכון לתמותה .CV לא נמצא גם הבדל מובהק בהיארעות של אוטם שרירי הלב ללא תמותה, באי ספיקת לב ובתמותה מכל סיבה.
Gupta A, Whiteley WN, Godec T, et al ; ASCOT-10 Investigators. Legacy benefits of blood pressure treatment on cardiovascular events are primarily mediated by improved blood pressure variability: the ASCOT trial. Eur Heart J. 2024 Apr 1;45(13):1159-1169.
הערה
החוקרים מציינים את שתוצאות העיבוד הנוכחי של המחקר הראו ההבדלים קטנים בממוצע לחץ הדם בין שתי זרועות המחקר תוך המחקר עם תוצאים מזעריים כמעט בכולם לגבי התוצאים ה – CV. לעומת זאת, נמצא קשר חזק של הלחץ הסיסטולי עם התוצאים ה – CV שכללו שבץ מוחי ואירועים כליליים שמוסברים מההבדלים בשונות בלחץ הסיסטולי בין שתי זרועות המחקר ואת יעילות הטיפול מבוסס-אמלודיפין לעומת הטיפול מבוסס-אטנולול שנמצאה במחקר. גם התוצאות שנמצאו לאחר מעקב ארוך מאשרות ממצא זה למרות שההבדל בתוצאים ה – CV באלו שהוקצו לשתי זרועות המחקר היו פחותים וסביר שהן נגרמו ע"י ההצלבה המשמעותית של הטיפול לאחר גמר המחקר. מקומה של השונות בפרקטיקה הקלינית שרוי במחלוקת למרות שקיימות ראיות מוצקות ששונות בלחץ דם היא ראייה דטרמיננטית לתוצאים ה – CV שמבוססות על מחקרים תצפיתיים וקליניים ושבמקרים רבים מעידות על סיכון CV גם באנשים עם לחץ דם תקין וששונות של 13 ממ"כ או יותר קשורה באופן מובהק בתחלואה ותמותה CV מוגברת ו – CHD מוגבר. מה שנקרא "השפעות מורשת" של טיפול קודם דווח במחקרים שבהם טיפול בסטטינים הוריד את שומני הדם ותרם באופן שונה להשפעות שאינן כלולות ביעדי השפעת הטיפול. מצד שני, תופעה זאת דווחה גם במחקרים שעסקו בטיפול תרופתי ביל"ד אבל לא אושרה במחקר SPRINT. השפעות מורשת דווחו גם במחקר UKPDS עם תרופות פומיות להורדת רמת הסוכר כך, נראה שהתופעה נפוצה יותר ואינה נגרמת מהשפעות ספציפיות של תרופה יחידה. במרבית מחקרים ארוכי-טווח אלו ההבדלים בכולסטרול, הסוכר בדם ולחץ הדם שנמצאו השפיעו על הבדלים מינימליים בתוצאי המחקר תקופה לאחר ביצועו כך שאין לייחס להם כל השפעות חיוביות ארוכות טווח. קיימת אפשרות שהממצאים החיוביים לאברי מטרה שמתרחשים תוך המחקר שנגרמים מהורדת גורם הסיכון יכולים להעניק יתרונות ארוכות-טווח. אחד ההסברים המוצעים הוא שאלו שהוקצו לטיפול פחות יעיל במשך המחקר אינם מצליחים להשפיע ביחד עם אלו שהוקצו לטיפול יותר יעיל למרות העובדה שטיפולים דומים יכולים להיות זמינים לכל האנשים תוך מעקב ארוך טווח.