מטרת המחקר האמריקאי בשיתוף אוסטרלי היתה לבדוק יעילות הורדת זמן הישיבה לשיפור לחץ הדם בקשישים. המחקר האקראי נערך בשתי קבוצות מקבילות של קשישים בגיל 60 עד 89 עם זמן ישיבה ארוך ו -BMI של 30 עד 50 שנערך מינואר 2019 עד נובמבר 2022 במערכת הבריאות של מדינת וושינגטון. המשתתפים חולקו אקראית ביחס 1:1 להתערבות להורדת זמן הישיבה או לקבוצת בקרה שהודרכה לחיים בריאים במשך 6 חודשים. ההתערבות כללה 10 אימוני בריאות עם יעד להורדת הישיבה, שולחן לעמידה ומכשיר לבדיקת היעילות של הפסקות הישיבה. התוצא הראשוני שנמדד בבסיס, לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים היה זמן הישיבה שנבדק ע"י אקסלרומטר שהולבש ל – 7 ימים בכל נקודת זמן והשפעתו על לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי שנמדד בבסיס ולאחר 6 חודשים. במחקר השתתפו 283 קשישים (התערבות – 140 ובקרה 143) עם גיל ממוצע בבסיס של 68.2 מהם 186 (65.7%) היו נשים, ממוצע BMI של 34.9 בבסיס שנטלו לפחות תרופה אחת נגד יל"ד. זמן הישיבה ירד לטובת קבוצת ההתערבות עם הבדל בשינוי הממוצע של פחות זמן ישיבה מובהק של 31.44 דקות לאחר 3 חודשים ופחות זמן ישיבה מובהק של 31.85 דקות לאחר 6 חודשים. הלחץ הסיסטולי היה נמוך ומובהק ב- 3.48 ממ"כ לטובת קבוצת ההתערבות לאחר 6 חודשים. היו 6 תופעות לוואי בכל זרוע ההתערבות ללא כל קשר למחקר.
Rosenberg DE, Zhu W, Greenwood-Hickman MA, et al. Sitting Time Reduction and Blood Pressure in Older Adults: A Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2024 Mar 4;7(3):e243234.
הערה
ההתערבות להורדת זמן הישיבה במשך חצי שעה ביום במשך 6 חודשים הוכיחה את יעילותה. היא הגדילה את זמן העמידה ושיפרה את הלחץ הסיסטולי בהורדה של כ – 3.5 ממ"כ בהתאם להשפעת הפעילות הגופנית האירובית. הורדת זמן הישיבה דרך עמידה וקיום של הפסקות מישיבה יכולות להיות סגנון חיים חדש לשיפור לחץ הדם וקל יותר לקשישים עם מצבים כרוניים להכללה לחיי היום שלהם. סיבות פיזיולוגיות להורדת הלחץ הסיסטולי כוללות יותר הפסקות לכיפוף מצב העורקים שיכולות לשפר את זרימת הדם ואת מאמץ הגזירה של כלי הדם. יש להוסיף שמרבית המשתתפים הושפעו ע”י המגבלות שהוטלו עליהם בזמן מגפת הקורונה. מכל מקום, ההתערבות גרמה לשיפור משמעותי בלחץ הדם היות שהיא כללה משתתפים עם סיכון גדול ליל"ד.