מטרת המחקר הספרדי היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של ירידת לחץ הדם בשינה עם ובלי עליית לחץ הדם בשינה. מצבם של משתתפים חיים וסיבת המוות ניטלו מ – 59,124 חולים מרישום לחץ הדם האמבולטורי הספרדי בין 2004 ל – 2014 (מעקב חציוני של 10 שנים). הקשר בין יחס לילה/יום של ממוצעי לחץ הדם האמבולטורי, של ממוצעי לחץ הדם ומאפייני dipping (extreme dippers, dippers, reduced dippers, and risers) עם תמותה מכל סיבה ו – CV עובדו ועברו תיקנון לערפלנים קליניים וללחץ הדם במשך 24 שעות. היחס לילה/יום היה קשור באופן מובהק עם תמותה מכל סיבה (יחס סיכון לשינוי בסטיית תקן 1 היה 1.15. reduced dippers עם יחס סיכון מובהק של 1.13, ו – risers (ממוצע שלחץ דם לילי גבוה מממוצע לחץ דם ביום) עם יחס סיכון מובהק של 1.42 שהיו קשורים בעלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה בעוד ש – extreme dippers לא היו קשורים. עלייה ביחס לילה/יום ((≥0.9 באלו ללא עלייה בלחץ הדם בשינה (נמוך מ – 120 ממ"כ) היתה קשורה בסיכון מוגבר ומובהק לתמותה (1.13) כמו לחץ סיסטולי מוגבר בשינה אבל עם יחס לילה/יום תקין ומובהק (1.38) ועם השילוב של שתי החריגות (1.56). ממצאים דומים נמצאו לגבי תמותה CV.
de la Sierra AM, Vinyoles E, Segura J, et al. A blunted nocturnal blood pressure decline is associated with all-cause and cardiovascular mortality. J Hypertens. 2024 Mar 6. Epub ahead of print.
הערה
מחקר זה הראה שדפוסי צניחת הלילה של לחץ הדם קשורים בתמותה מכל סיבה ותמותה CV. ירידת לחץ הדם הלילי המוחלש קשור בסיכון מוגבר לתמותה CV. יחס לילה/יום סיסטולי ודיאסטולי היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה (13-20%) לכל עלייה של 1 בסטיית התקן וקבוצות עם צניחת לילה מופחתת או עם דפוס של riser יש סיכון מוגבר לתמותה כאשר ל- risers יש את הפרוגנוזה הגרועה ביותר. ירידה נוספת של לחץ דם לילי מוחלש קשור בסיכונים אלו אפילו ללא עלייה בלחץ הדם בלילה (סיסטולי מעל 120) עם עלייה בסיכונים של 13% ו – 17% לתמותה מכל סיבה ולתמותה CV בהתאמה. ירידה בלחץ הדם הלילי המוחלש ביחד עם יל"ד לילי קשורים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה (עלייה ב – 56%) ותמותה CV (הסיכון הוא כמעט כפליים בהקשר לחולים עם לחץ דם לילי תקין וצניחת לחץ דם לילי תקינה). עוד בשנת 1988 הוצע שהיעדר מצניחת לילית של לחץ הדם יש קשר לפרוגנוזה CV גרועה. במחקרים שבדקו נושא זה נמצא צניחת לילה או יחס לחץ הדם של לילה/יום קשורים בתמותה ובהתפתחות של אירועים CV. אבל כאשר מסווגים חולים אלו ל – 4 דפוסי ה -dipping הקשר עם הפרוגנוזה שנוי במחלוקת. הדפוס של יחס לילה/יום הפוך היה קשור בסיכון הגדול ביותר. חולים עם יחס לילה/יום שווה או מעל 0.9 ופחות מ – 1 נמצאו בסיכון מוגבר במחקר אחד וללא סיכון במחקר שני. ממצאי המחקר הנוכחי מאשרים את הקשר בין היחס לילה/יום ותמותה אפילו לאחר תקנון לערך האבסולוטי של לחץ הדם במשך 24 שעות. ירידה בדפוס צניחת הלילה או בצניחה הפוכה (riser) היתה קשורה עם סיכון מוגבר לתמותה. גם אלו עם צניחה מופחתת נמצאים בסיכון גדול יותר בין 13 ל – 20% לתמותה מכל סיבה ובין 22 ו – 23% לתמותה CV. הסיכון הנוסף לאלו עם צניחה הפוכה הוא גדול יותר (41-49%) לתמותה מכל סיבה ושל 54- 56% לתמותה CV.