האם פעילות גופנית בינונית עד נמרצת היא יעילה להורדת שבץ מוחי אלא הקשר יכול להיחלש בגלל יל"ד ושימוש בתרופות נגד יל"ד?

מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק את הקשר של  תגובת-מינון בין פעילות גופנית ושבץ מוחי באנשים עם ובלי יל"ד. בעוקבה מבוססת-אוכלוסייה נכללו 139,930 אנשים (41% גברים, גיל ממוצע 44) עם ממצע חציוני של 6.75 שנים. המשתתפים רובדו בבסיס כסובלים מיל"ד (44%) או ללא יל"ד (56%) וחולקו לרבעונים מהרבעון הנמוך ביותר לרבעון העליון ביותר של פעילות גופנית בינונית-עד- נמרצת לפי דיווחי המשתתפים. התוצא הראשוני היה היארעות של שבץ מוחי (עם וללא תמותה). העיבוד העיקרי רובד ללחץ הדם בבסיס ותוקנן לערפלנים. יל"ד סווג לאלו עם טיפול תרופתי (21%) ואלו ללא טיפול תרופתי (79%). בהשוואה לרבעון התחתון יחסי הסיכון המתוקננים היו 0.87 (לא מובהק), 0.75 )מובהק)  ו- 0.94 (לא מובהק) עבור הרבעון התחתון השני, הרבעון השלישי והרבעון העליון בהתאמה לכלל האוכלוסייה. באלו עם יל"ד יחסי הסיכון היו 0.89 (לא מובהק), 0.74 )מובהק), 0.98 (מובהק), 0.92 (לא מובהק) לרבעון השני עד הרביעי בהתאמה. לא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין מצב יתר לחץ הדם והקשר בין  פעילות גופנית והסיכון לשבץ מוחי. בעיבוד מרובד נמצאה יעילות קטנה יותר של פעילות גופנית בינונית-עד- נמרצת בחולי יל"ד מטופלים תרופתית בהשוואה לחולי יל"ד ללא טיפול תרופתי אבל השפעת האינטראקציה  היתה לא מובהקת.

McLellan HL, Dawson EA, Eijsvogels TMH, et ak. Impact of Hypertension on the Dose-Response Association Between Physical Activity and Stroke: A Cohort Study. Stroke. 2024 Aug 8. Epub ahead of print.

הערה

ממצאי המחקר הנוכחי הראו ראשית, שהם מחזקים את היעילות של פעילות גופנית סדירה היות ופעילות גופנית בינונית-עד- נמרצת קשורה בסיכון נמוך לשבץ מוחי שנשארת מובהקת לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. שנית, מידת הקשר לתגובה תלוית-מינון לא משתנה באופן מובהק יל"ד (= 61,621) ובין אלו ללא יל"ד  (= 78,309) אנשים. מצד שני, הקשר נשאר מובהק רק בחולי יל"ד לאחר ריבוד. שלישית,  היעילות של פעילות גופנית בינונית-עד-נמרצת סדירה נראה כחזקה יותר בחולי יל"ד שאינם מטופלים תרופתית אבל נצטרך למחקרים נוספים כדי לאשר את התוצאות הפרלימינריים. מחקר זה מדגיש  את היעילות של סגנון חיים עם פעילות גופנית להורדת הסיכון לשבץ מוחי. לא נמצא גם הבדל בתגובה למידת השפעת הפעילות הגופנית בין אלו עם יל"ד לאלו עם לחץ דם תקין כנראה בגלל שיעור נמוך של אירועי שבץ מוחי בקרב אלו עם לחץ דם תקין וגם בגלל מעקב קצר אחרי אלו עם לחץ דם תקין. גם הממצא שפעילות גופנית קשורה בסיכון נמוך לשבץ מוחי באלו עם יל"ד ללא טיפול תרופתי לעומת אלו עם טיפול תרופתי מוסברת במספר קטן יותר של אירועים מוחיים בחולי יל"ד מטופלים תרופתית ושרמת לחץ הדם היתה גבוהה בהם ועם יותר מחלות נלוות. מגבלתו העיקרית של המחקר היא בהיותו תצפיתי וממצאיו אינם מוכיחים סיבתיות.