מטרת העיבוד שנערך ע"י חוקרים משוויץ וארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין שימוש בחסמי ביטא והיארעות של אי ספיקת לב ובדיורטיקת הלולאה במחקר SPRINT. כזכור, במחקר SPRINT נמצא שיעד של לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ הוריד את התוצאים ה – CV בהשוואה להורדתו מתחת ל – 140 ממ"כ במבוגרים עם לפחות גורם סיכון אחד וללא אי ספיקת לב. השיעור הנמוך ביותר של משלב התוצא הראשוני בקבוצת 120 ממ"כ נגרמה בעיקר בהורדת אירועי אי ספיקת לב. אלו שטופלו בחסמי ביטא במשך כל המחקר הושוו עם אלו שלא טופלו מעולם בחסמי ביטא לאחר 1:1 propensity score matching. חשיפה לחסמי ביטא בקרב 3,284 שעברו עיבוד בשיטה זאת היתה קשורה בעליית הסיכון לאי ספיקת לב (יחס סיכון מובהק של 5.86). בעיבוד רגישות של אותה עוקבה נמצא שהיסטוריה של מחלה כלילית או פרפור פרוזדורים היו באותו סיכון (יחס סיכון מובהק של 3.49).
Silverman DN, de Lavallaz JDF, Plante TB, et al. Beta-Blocker Use in Hypertension and Heart Failure (A Secondary Analysis of the Systolic Blood Pressure Intervention Trial). Am J Cardiol. 2021 Dec 11:Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הנוכחי של מחקר SPRINT נמצא שמתן של חסמי ביטא שבחולי יל"ד עם לפחות גורם סיכון CV וללא אי ספיקת לב היה קשור בסיכון גבוה יותר לאי ספיקת לב כולל אלו עם התוויה מסורתית לטיפול כמו ACEIs או ARBs. השכיחות של מחלה כלילית באוכלוסיית SPRINT היתה נמוכה מ – 20% ושל אי ספיקת לב נמוכה מ – 10%. מחקרים אקראיים שהישוו ישירות בין חסמי ביטא ותרופות אחרות נגד יל"ד כמו LIFE ו – ASCOT לא הניבו תוצאות כ"כ ברורות ובניגוד ל – SPINT לא כללו חולים מעל גיל 80 שבו חציון הגיל היה 25% מעל גיל 81. ניתן להסביר חלק מתוצאות הלוואי שקשורות בחסמי ביטא בהורדת מהירות הדופק שמעלות את לחץ הדם המרכזי בגלל החזרת גלי לחץ הדם המרכזי שחופפת את פליטת הלחץ הסיסטולי המרכזי. בנוסף, פעימות לב נמוכות מאריכות את המילוי הדיאסטולי שיכול להסתיים בלחצי מילוי מוגברים בגלל ירידה בהיענות החדר השמאלי. השפעות אלו ביחד עם הלחץ על קיר החדר השמאלי יכולות להסביר את הרמות הגבוהות של הפפטיד הנטריורתי בהשפעת חסמי ביטא במחקרי יל"ד היסטוריים ובחולי אי ספיקת לב עם לחץ פעימה שמורה. חולים עם ערכי לחץ דם גבוהים יותר נמצאים בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב ופגיעים יותר לתופעות הלוואי של חסמי ביטא כפי שנמצא ב – SPRINT. תוצאות מחקרים קודמים בחסמי ביטא עם מקטע פליטה שמור היו שונות במידה ניכרת במסקנותיהם בהקשר להשפעתם על התמותה. קיימת אפשרות שההשפעות הנוגדות האיסכמיה והפרעות קצב הן יעילות במידת מה לגבי התמותה בתתי קבוצות של חולים עם מקטע פליטה תקין. המנגנונים האפשריים לכך כוללים החלשת האיסכמיה, דיכוי מתון של הפרעות קצב חדריות או מניעת הופעת דופק מהיר בקרדיומיופתיה אלא שמנגנונים מוצעים אלו לא נבדקו פורמלית. מגבלות העיבוד הנוכחי הן שלא ידוע אילו סוגי חסמי ביטא ניתנו למטופלים היות והם שונים בסלקטיביות ובפרמקוקינטיות וגם לא במינונים בשיטת העיבוד הנוכחית שאינה תחליף לאקראיות פרוספקטיבית.