מטרת העיבוד הנוכחי שנערך בסין היתה לבדוק השפעת הטיפול הנמרץ להורדת לחץ הדם לעומת הטיפול הסטנדרטי על הקשר בין BMI והתוצאים ה – CV במחקר SPRINT. נקודת הסיום הראשונית היתה תמותה ותופעות לוואי חמורות. בעיבוד הנוכחי נכללו 9,284 חולים מתוכם נפטרו ממחלה CV 37 בזרוע הטיפול הנמרץ ו – 65 בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. לאחר תיקנון רב-מישתנים נמצא קשר בין BMI לתמותה ה – CV. לעומת זאת, התמותה ה – CV בזרוע הטיפול הנמרץ ירדה בשלב הראשון באופן מובהק (יחס סיכון 0.86) אבל עלתה לאחר מכן באופן מובהק (1.15) בהקשר למדדי ה –BMI (נקודת שינוי 32.33). הטיפול הנמרץ באלו עם משקל עודף (BMI בין 25 עד פחות מ – 30), עם סוג I של השמנה (30 עד פחות מ – 35) ועם סוג II (35 עד פחות מ – 40) הוריד באופן מובהק את התוצאים ה – CV ללא עלייה בסיכוני הבטיחות.
Peia J, Wanga X , Zheng K et al. Effect of body size and intensive blood pressure management on cardiovascular and serious adverse events. J Hyprtens. 2022, January 12. Epub ahead of print.
במחקרים קודמים נמצא שהסיכון לאירועים CV הוא נמוך יותר בחולי יל"ד שמנים מאשר באלו עם משקל תקין, והשפעות הטיפול ביל”ד תלויות במידת גופו של החולה. בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי נמצא שבקרב חולי יל"ד בטיפול נמרץ בלחץ הדם הסיסטולי היחס בין BMI והסיכון לתמותה היה בצורת .U הסיכון לתמותה CV היה הנמוך ביותר בדרגה I של אנשים שמנים בעוד שחולים ב – BMI בדרגה III (BMI מעל 40) נמצאים בסיכון הגדול ביותר. טיפול נמרץ ביל"ד בחולים עם משקל תקין או דרגה III של השמנה (BMI מעל 40) לא הוריד את ההיארעות של תמותה CV. מחקרים רבים קודמים דיווחו קשר בצורת J או לא ללא קיומו בין B>I ותמותה באנשים עם וללא מספר מחלות כרוניות. במטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2018 נמצא ש – BMI בין 27.5 ל – 30 היה קשור בסיכון הנמוך ביותר של תמותה מכל סיבה ותמותה CV בקרב חולי יל"ד. מכל מקום , בעיבוד הנוכחי לא נמצא קשר מובהק בין BMI ותמותה CV בחולי יל"ד עם טיפול סטנדרטי. ממצא זה ניתן לייחס להבדלים בין משתתפי המחקר; ב – SPRINT נכללו הרבה קשישים ואלו עם מחלת כליות כרונית בעוד שכל אלו הוצאו מהמחקרים שנכללו במטה-אנליזה. נראה שבחולים שעברו טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הסיסטולי קיים פרדוקס ההשמנה. משתתפים הדרגה I של השמנה היו בסיכון הנמוך ביותר לתמותה CV. ממצא זה יכול להיות תוצאה מסיבות מורכבות. הפנוטייפ של יל"ד בחולים אלו יכול להיות מנגנון הגנה מהמחלה. בחולין שמנים קיימת עלייה בנפח הפלזמה ובתפוקת הלב יותר מאשר הפרעה להתכווצות כלי הדם שהם המנגנונים העיקריים שגורמים ליל"ד. מצד שני, יל"ד בחולים רזים יכול להיות קשור בתוצאים CV שמגיבים טוב יותר לגירוי רוטיני ע"י מנגנונים נוירו-אנדוקריניים בעיקר המערכות הסימפתטיים והרנין אנגיוטנסין. המנגנונים הפתולוגיים שגורמים ליל"ד יכולים להיות שונים בחולים עם תבנית הגוף, והקשר בין הסיכון לתמותה CV ו – BMI היה שונה בין החולים בטיפול נמרץ לבין טיפול סטנדרטי. גם לסוגי ומינוני התרופות נגד יל"ד יש השפעה חשובה על הקשר בין BMI והתוצאים ה – CV. במחקר הנוכחי חולים עם משקל תקין וחולים שמנים בדרגה III שטופלו באופן נמרץ לא הראו ירידה בהיארעות של התוצאים ה – CV בחולי יל"ד עם משקל תקיןהיתה פעילות עקבית סימפתטית שהזיקה לגוף אבל עובדה זאת לא נמצאה בחולי יל"ד שמנים. זאת יכולה להיות אחת הסיבות מדוע טיפול נמרץ בלחץ הדם לא הוריד את ההיארעות של אירועים CV בחולים עם משקל תקין. השמנה קיצונית יכולה להעלות את ההיארעות של התוצאים ה – CV בחולים עם משקל תקין. השמנה קיצונית יכולה להעלות את ההיארעות של אירועים CV היות וחולים אלו סובלים מסיכון מוגבר לטרשת כלילית וגורמי סיכון קרובים. לכן, כדאי עדיין לשקול האם חולים אלו זקוקים לטיפול נמרץ או הם צריכים יעד לחץ דם מתאים לקבוצת חולים אלו. מגבלות העיבוד הנוכחי בהיותו רטרוספקטיבי, שמטרת מחקר SPRINT לא תוכננה לבדיקת הקשר בין התוצאים השונים בהתאם ל – BMI שונים, שלא כלל חולי סוכרת, שלא נכללו בו סמנים טובים יותר להשמנה כמו היקף המותניים, מסת שומן הגוף או מסת גוף רזה ובעיקר, שהכל מבוסס על שקילה אחת ולא על שינויים במשקל לאורך זמן.