מטרת המחקר שבוצע בקוריאה הדרומית היתה להעריך את השפעת לחץ הדם תלוי-גיל על התפתחות אי ספיקת כליות סופנית בחולי סוכרת. נכללו במחקר 2,563,870 חולי סוכרת מעל גיל 20 מהתוכנית הלאומית לסקר בריאות בקוריאה משנת 2009 עד 2012 שעברו מעקב עד סוף 2019 ורובדו לגיל ולחץ דם. חציון המעקב היה 7.15 שנים. שיעור ההיארעות של אי ספיקת כליות סופנית עלה עם העלייה בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי. יחס הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית היה גבוה ביותר בחולים צעירים מגיל 40 עם לחץ דיאסטולי שווה או מעל 100 ממ"כ. השפעת הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי התמתנה עם עליית הגיל (שניהם מובהקים). בעיבוד משני על פי מגדר, נמצא שטיפול נגד יל"ד והיסטוריה של מחלת כליות כרונית קשור יחס סיכון גדול יותר לאי ספיקת כליות סופני בגברים שהיו צעירים מגיל 49, שלא טופלו תרופתית נגד יל"ד ושסבלו ממחלת כליות כרונית בהשוואה לנשים מעל גיל 40 שטופלו תרופתית וללא מחלת כליות כרונית.
Hui Bae E, Yeob Lim S, Kim B, et al. Effects of Blood Pressure According to Age on End-Stage Renal Disease Development in Patients With Patients With Diabetes: A Nationwide Population-Based Cohort Study. Hypertension. 2022 May 24. Epub ahead of print.
הערה
זהו המחקר הראשון שמראה את השפעת לחץ הדם תלוי-גיל על התפתחות אי ספיקת כליות סופנית בחולי סוכרת. הנחיות ACC/AHA משנת 2017 כללו המלצה על יעד לחץ דם נמוך יותר בחולים עם סיכון מוגבר כמו סוכרת ומחלת כליות כרונית אבל לא הובהר מהי השפעת לחץ הדם תלוי -גיל על התפתחות אי ספיקת כליות סופנית בחולי סוכרת. ערכים גבוהים יותר של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי מעלים את הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית בחולי סוכרת ובעיקר במבוגרים צעירים יותר. המסקנה היא שהטיפול בלחץ הדם צריך להיות נמרץ יותר במבוגרים צעירים למניעת אי ספיקת כליות סופנית. נפרופתיה סוכרתית היא הסיבה העיקרית לאי ספיקת כליות סופנית ויל"ד תורם להתקדמות מחלת הכליות בחולים אלו. במחקר עם עוקבה גדולה של חולים עם מחלת כליות כרונית נמצא שהסיכון לאי ספיקת כליות סופנית עולה עם לחץ סיסטולי מעל 140 ממ"כ או יותר. הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית עלה בהתאם לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בכל הגילים אבל השפעתו על אי ספיקת כליות סופנית נחלשה עם הגיל. יל"ד בגיל הביניים מעלה את הסיכון לאירועים CV ותורם למחלה כלילית מוקדמת, לאי ספיקת לב, לשבץ מוחי ול – TIA. מרבית ההנחיות כיום עוסקות יותר בחולים מבוגרים יותר מאשר בצעירים ומתרכזים יותר בלחץ הסיסטולי שנמצא פחות בקורלציה עם התוצא ה – CV. בנוסף, הסיבות ללחץ סיסטולי או דיאסטולי בין מבוגרים צעירים יכול להיות שונה. התורמת העיקרית ללחץ דיאסטולי מוגבר היא התנגודת הסיסטמית הווסקולרית בעוד שעלייה בנוקשות האורטה וקוטר מופחת תורמים ללחץ סיסטולי מוגבר במבוגרים צעירים. במחקר הנוכחי נמצא שהלחץ הדיאסטולי הגבוה ביותר (שווה או מעל 110 ממ"כ) היה קשור ביחס הסיכון הגבוה ביותר בהשוואה ללחץ הסיסטולי הגבוה ביותר (שווה או מעל 160 ממ"כ) בעיקר בגברים. המנגנונים הפנימיים שמווסתים אל לחץ הדם שווים אמנם בין המגדרים אבל שונות גדולה קיימת ברמות המולקולריות, התאיות והרקמות. במקרים קודמים נמצא שנשים מראות עלייה תלולה יותר בלחץ הדם שמתחיל בבגרות הצעירה ונמשכת עם הגיל לכל החיים. מצד שני, לנשים יש תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר גברים כדי לפתח פתולוגיות CV תלויות-גיל בגיל המאוחר. תוצאים אלו יכולים לנבוע בחלקם מהבדלים במגדרים וגם מפגיעה בתאים ודרכי החלמה שמאיטים את התפתחות ההצטברות הכרונית של תאים מזדקנים, הנזק לאברי מטרה וההתקדמות של מחלה CV. גם הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית היה גדול יותר בגברים מאשר בנשים הן ללחץ הסיסטולי והן לדיאסטולי.