האם ביצוע דנרבציה כלייתית בחולים עמידים לטיפול תרופתי נגד יל"ד קשור בעיכוב סימפתטי מרכזי מתון ומובהק שנראה שאינו קשור בהשפעת הורדת לחץ הדם בביצוע ההליך?

מטרת המטה-אנליזה שבוצעה באוניברסיטת מילאנו לבדוק באיזו מידה הדיווחים על הורדת לחץ הדם ע"י ביצוע דנרבציה כלייתית קשורים עם עיכוב פעילות שרירית סימפתטית מרכזית בחולים עמידים לטיפול תרופתי. נכללו 11 מחקרים עם מעל 400  חולי יל"ד עמיד לטיפול תרופתי שעברו דנרבציה כלייתית עם מעקב של 6 חודשים. ההערכה הורחבה ליחס הפעילות השרירית המעכבת סימפתטית עם קצב הלב במרפאה ועם השינויים בלחץ הדם שקשורים בדנרבציה הכלייתית. הפעילות השרירית מעכבת  סימפתטית הראה ירידה מובהקת לאחר הדנרבציה שלוותה גם בירידה סיסטולית מובהקת של 11.45 ממ"כ ודיאסטולית מובהקת של 5.24 ממ"כ. לא נמצא קשר כמותי מובהק בין הפעילות השרירית המעכבת סימפתטית ולחצי הדם הסיסטוליים והדיאסטוליים כתגובה לדנרבציה הכלייתית. ממצא שלילי דומה נמצא גם לגבי מהירת הדופק במרפאה. נמצא שיש צורך ב – 10 אבלציות של עצבי הכליות להשגת עיכוב סימפתטי מובהק.

Biffi A, Dell'Oro R, Quarti-Trevano F, et al. Effects of Renal Denervation on Sympathetic Nerve Traffic and Correlates in Drug-Resistant and Uncontrolled Hypertension: A Systematic Review and Meta-Analysis. Hypertension. 2023 Jan 11. Epub ahead of print.

הערה

המטה- אנליזה מראה נתונים חד משמעותיים על הנושא שנמצא במחלוקת, – האם ומה מידת יש לדנרבציה הכלייתית השפעות מעכבות סימפתטיות ביל"ד עמיד ולא מאוזן. התוצאות הראו שמשתנה הזהב הסטנדרטי להערכת התיפקוד הסימפתטי המרכזי כלומר, תנועת העצב הסימפתטי שהוערך במיקרואנגיופתיה קלינית עובר ירידה מובהקת בחודשים השלישי עד השישי לאחר ביצוע הדנרבציה. העיכוב הסימפתטי המרכזי שאמנם קשור בירידה קלינית מובהקת בלחץ הדם אינה מראה קשר כמותי לשינויים בלחץ הדם. מטה-אנליזה זאת מציעה שקיים מנגנון אחר מאשר נוירו-אדרנרגי מרכזי למי שמשתתף בהשפעות הורדת לחץ הדם של התהליך למרות השפעות סימפטו-מודולריות של הדנרבציה. תוצאות נוספות רלבנטיות כוללות 1. חוסר יכולת של מהירות הלב לשקף שינויים סימפתטיים שנגרמים ע"י הדנרבציה ו – 2. הצורך לבצע יותר מ – 10 אבלציות עצביות כדי להשיג עיכוב סימפתטי מובהק. נתוני מטה-אנליזה זאת מראה גם שהשפעות הורדת לחץ הדם תלויות רק בחלקן על השפעות מעכבות סימפתטיות מרכזיות ושגורמים אחרים יכולים להיות מעורבים. מגבלותיה של מטה-אנליזה זאת כוללות מעט מקרים להערכת תת -קבוצות, הטיפול התרופתי יכול להשפיע על התוצאות והמגבלה העיקרית לדעתי שאין נתונים על לחץ הדם והדופק מניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות אלא רק על נתונים מהמרפאה.