מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר SPRINT היתה לבדוק האם חולי יל"ד שבריריים יהנו מאיזון הורדה נמרצת של לחץ הדם ללא עלייה בסיכון לנזק. בעיבוד נכללו 9,306 חולים בגיל מעל 50 ללא גורמי סיכון CV וללא סוכרת כאשר 26.7% מהם היו שבריריים. החולים חולקו לשבריריים ולא שבריריים בזרוע הורדת הלחץ הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ (לעומת מתחת ל – 140 ממ"כ). החולים השבריריים שנכללו ב – SPRINT היו עם סיכון CV גדול יותר מאשר אלו ללא שבריריות. הירידה האבסולוטית של התוצא הראשוני (אוטם שריר הלב, תסמונת כלילית חדה ללא אוטם, שבץ מוחי, אי ספיקת לב חדשה ותמותה CV) בהורדה נמרצת של לחץ הדם היתה דומה בין השבריריים ללא שבריריים. מעניין שלא נמצאה עלייה בתופעות הלוואי החמורות בין השבריריים ללא-שבריריים בהורדת הלחץ הסיסטולי מתחת ל 120 ממ"כ בהשוואה להורדה מתחת ל – 140 ממ"כ. נמצאו תוצאים שונים בשכיחות של התוצאים השניונים (היפוטנסיה, פגיעה חדה בכליות והפרעות אלקטרוליטיות) בכל הקבוצה המאוזנת (מתחת ל – 120 ממ"כ בהשוואה להורדה מתחת ל – 140 ממ"כ), אבל לא נמצא הבדל מובהק בתצפית זאת בשבריריים לעומת לא- שבריריים.
הערה
בעיבוד התצפיתי לאחר מעשה נמצא שאין סיכון באיזון לחץ הדם לערכים נמוכים מלחץ סיסטולי של 120 ממ"כ במשתתפים במחקר SPRINT באלו שהיו שבריריים בהשוואה להורדת לחץ הדם לערכים נמוכים מ – 140 ממ"כ. כ – 20% מהאנשים מעל גיל 65 הם שבריריים ו – 27% מאלו מעל גיל 70 עוברים התערבות כלילית מלעורית. שבריריות, בריאות לקויה ותחלואה נלווית הם שכיחים בשבריריים ומקשים על החלטות טיפוליות. שבריריות חמורה עם ריבוי תרופות קשורה בסיכון מוגבר לתופעות לוואי בעיקר לאישפוז שאינו מתוכנן. שבריריוות עולה עם הגיל ובמחקר SPRINT נמצא שחולים מעל גיל 80 היו בסבירות גדולה יותר להגדרה של שבריריים (43.5%) בהשוואה לאלו בגיל בין 70 ל – 80 (27%) ומתחת לגיל 70 (24.6%). שבריריות יכולה להשפיע על האנשים בכל גיל בדרכים שונות. ב – SPRINT נמצא שמשתתפים עם הפרעה באיכות החיים, לחץ סיסטולי גבוה, השמנה ועישון היו המרכיבים העיקריים של שבריריות בחולים צעירים יותר בעוד שתחלואה נלווית של פרפור פרוזדורים ומחלת כליות כרונית, היפוטנסיה תנוחתית, איבוד זיכרון ופיגור בתגובה היו המרכיבים הרלבנטיים העיקריים לשבריריות בקשישים. במחקרים קודמים נמצאה קורלציה בין שבריריות ואירועים CV ובמחקר הנוכחי נמצא גם קשר פי 3 לסיכון של שברירי להתפתחות אי ספיקת לב (אין פרטים איזה סוג) ופי 2 להתפתחות של אוטם שריר הלב ושבץ מוחי. ב – SPRINT ההשפעה העיקרית שמגינה על האירועים ה – CV היתה באיזון נמרץ של לחץ הדם בהורדת אירועים חדשים של אי ספיקת לב והתועלת היתה דומה בין שבריריים ללא-שבריריים. במחקר זה נמצא גם שהשבריריים קיבלו פחות טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בהשוואה ללא-שבריריים עם פער של 2 ממ"כ בלחץ הסיסטולי בין טיפול נמרץ לסטנדרטי בחולים שבריריים (11 ממ"כ לעומת 13ממ"כ). בחולים שבריריים יכול הבדל צר של 2 ממ"כב הטיפול הנמרץ להשפיע פחות. מגבלות עיבוד זה הם שמדד השבריריות בוצע באופן רטרוספקטיבי ורק פעם אחת בבסיס ורק כ – 20% מהמשתתפים היו מעל גיל 80.