העיבוד הנוכחי נערך בנתוני מחקר LIFE ((The Losartan Intervention for Endpoint שבוצע בארצות סקנדינביה והיה רב-מרכזי ואקראי ובו נערך מעקב אחרי 9,193 חולי יל"ד לפחות במשך 4 שנים. מטרת העיבוד היה לזהות הבדלי מגדר בסיכון לשבץ מוחי בחולי יל"ד עם LVH ועם פרפור פרוזדורים. ל – 342 חולים היתה היסטוריה של פרפור פרוזדורים ו-669 פיתחו פרפור פרוזדורים חדש. היסטוריה של פרפור פרוזדורים והתפתחות חדשה של פרפור פרוזדורים היו שכיחים יותר בגברים (5.0% לעומת 2.9% ו – 3.0% לעומת 0.9%) בחולים בגיל 55-63 אבל ההבדל היחסי פחת עם הגיל. נשים עם התפתחות חדשה של פרפור פרוזדורים היו עם מגמה לסיכון מוגבר לשבץ מוחי בהשוואה לגברים אבל לא נמצא הבדל מגדרי בנשים שהיו רק עם היסטוריה של פרפור פרוזדורים. בחולים שפיתחו פרפור פרוזדורים חדש עלה הסיכון היחסי לשבץ מוחי בנשים עם הגיל. בחולים עם היסטוריה של פרפור פרוזדורים היה הסיכון לשבץ מוחי דומה ועלה עם הגיל בשני המגדרים.
Feinberg JB, Nielsen EE, Kjeldsen SE, et al. Sex differences in atrial fibrillation and associated complications in hypertensive patients with left ventricular hypertrophy: The LIFE study. Am J Hypertens. 2023 Jun 29. Epub ahead of print.
הערה
בעיבוד הנוכחי נמצא שנשים עם יל"ד ו- LVH שפיתחו פרפור פרוזדורים חדש נמצאות בסיכון מוגבר לשבץ מוחי מאשר גברים בעיקר בחולות מעל גיל 64. בניגוד לכך, אין כל הבדל מגדרי בחולי יל"ד עם LVH עם היסטוריה של פרפור פרוזדורים. יש מספר הסברים להבדל בסיכון לשבץ מוחי בין המגדרים לגבי התפתחות חדשה של פרפור פרוזדורים. הנשים שנכללו במחקר היו עם נפחי פעימה ותפוקת לב קטנים יותר מגברים ולכן גם זרימה מופחתת בפרוזדור השמאלי שמעלה את הסיכון ליצירת פקקת. לא נראה שלהורמוני המגדר יש אולי תפקיד בהתפתחות והשפעה ישירה בסיכון לשבץ מוחי בגלל הזמן של העלייה בסיכון. מצד שני, אפשרי שלגנטיקה ולהורמוני המגדרים יש תפקיד בהתפתחות של פרפור פרוזדורים דרך מאפיינים אלקטרופיזיולוגיים שונים כמו הבדלים בתעלות הסידן של שריר הלב. הנחה אחרת היא שוני בגורמי הסיכון כולל יל"ד, סוכרת, אי ספיקת לב, קוטר החדר השמאלי ומדד BMI גבוה. גם גיל הוא חזאי חזק לפרפור פרוזדורים וסיבוכיו והיות ונשים חיות יותר מגברים נראה שהטיית ההישרדות יכולה גם היא לתרום לשוני בסיכון המגדרי אלא שהנחה זאת אינה יכולה להסביר את השוני בתגובת הנשים בין היסטוריה לבין התפתחות חדשה של פרפור פרוזדורים. הנחה נוספת היא שהשינוי המגדרי נובע מהבדל בטיפול התרופתי. במחקר תצפיתי נמצא שיותר גברים מנשים טופלו בהפרעות קצב מאשר נשים למרות שלנשים יש יותר תסמינים. לא נמצא כל הבדל בטיפול מגדרי בהפרעות הקצב במחקר הנוכחי. במחקר אחר שבו היה הטיפול בצורה נמרצת יותר בתחילת הפרעות קצב היו שיעורי משלב נקודות הסיום כולל שבץ מוחי נמוכים יותר באוכלוסייה מעל גיל 74 לעומת אלו שמתחת לגיל זה. המגבלות העיקריות של העיבוד הנוכחי שהשפעת הטיפול התרופתי על מניעת שבץ מוחי באנשים עם פרפור פרוזדורים גם על המגדר לא נכללה בתוכנית מחקר LIFE ולא בוצע אקו-לב לבדיקת אישור קיום LVH ולא רק לפי אק"ג.