מטרת העיבוד לאחר מעשה השני היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של שיעור הזמן שהחולה נמצא בטווח היעד הרצוי של הורדת לחץ הדם במחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial Memory and Cognition in Decreased Hypertension שבו נערכה השוואה בין טיפול נמרץ (מתחת לרמה סיסטולית של 120 ממ"כ) לעומת טיפול סטנדרטי (מתחת ל – 140 ממ"כ) בחולי יל"ד. שיעור הזמן שהחולה נמצא בטווח היעד חושב מהבסיס ועד ל – 3 חודשים תוך שימוש בטווח 110-130 ממ"כ ו – 120- 140 ממ"כ כטווח היעד של שני סוגי הטיפולים. התוצאים הקוגניטיביים כללו סבירות לדמנציה, הפרעה קוגניטיבית קלה ושילוב של סבירות לדמנציה והפרעה קוגניטיבית קלה. בעיבוד נכללו 8,298 חולי יל"ד. חולים עם שיעור זמן גדול יותר לשהייה בטווח היעד היו צעירים יותר, עם פחות סבירות להיות נשים או עם היסטריה של מחלה CV. לאחר תיקנון לדמוגרפיה הבסיסית, היסטוריה רפואית וממוצע הלחץ הסיסטולי עליה של סטיית תקן 1 (31.5%) בשיעור זמן השהייה היתה קשורה עצמאית עם סיכון נמוך יותר ומובהק של 14% בסיכון לסבירות לדמנציה. בעיבוד רגישות נמצאו תוצאות עקביות בשילוב טווח היעד של 110-140 ממ"כ. מצד שני, לא נמצא כל קשר בן שיעור זמן השהייה לבין הפרעה קוגניטיבית קלה.
Li S, Jiang C, Wang Y, Lai Y, et al. Systolic Blood Pressure Time in Target Range and Cognitive Outcomes: Insights From the SPRINT MIND Trial. Hypertension. 2023 Aug;80(8):1628-1636.
הערה
בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי נמצא שקיימת סבירות שכמה ששיעור זמן השהייה העקבית של חולה יל"ד בטווח של 110-140 ממ"כ "יכול להיות מועיל " למניעת דמנציה. איזון לחץ הדם במדידה במרפאה מבוסס לרוב על הבדיקה העכשווית ואינה משקפת את השונות בלחץ בדם בין המדידות לאחר מכן. מחקרים קודמים אישרו ששונות ארוכת טווח בלחץ הדם היא גורם סיכון עצמאי להפרעה קוגניטיבית קלה או לדמנציה. יתרה מכך, מעקב ארוך של SPRINT הראה לאחר מעקב של 8.8 שנים מצא שרמת האיזון של לחץ הדם לא נשמרה וקיימת עלייה ברמת הלחץ הסיסטולי באלו שקיבלו טיפול נמרץ להורדת הסיכון ה – CV והתמותה מכל סיבה. לכן, יש לשמר את יעד לחץ הדם באופן קבוע כל הזמן ע"י התמדה בטיפול. תוצאות העיבוד הנוכחי מראות שלמשך הזמן בו נשמר טווח היעד יש חשיבות גדולה למניעה אפשרית של דמנציה וכל כמה שהוא ארוך יותר כך פוחת הסיכון. נמצא גם שחולים שהיו ביעד בשליש העליון של שיעור זמן השהייה במשך 3 חודשים סבלו פחות מתחלואה נלווית. מעניין שתוצאות מחקר SPRINT MIND הראו שלטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם היתה השפעה טוב לעיכוב הירידה בקוגניציה ולכן, יש להניח שהשפעת שהייה ארוכה יותר בטווח היעד תהיה חזקה יותר מאשר הדיווח בעיבוד הנוכחי. ההסבר נובע כנראה היות ובמחקר SPRINT MIND הוגדרה הפרעה קוגניטיבית קלה ע"י 2 מעקבים שיכולים למסך את השפעת טווח השהייה ביעד באיבחון הראשון של הפרעה קוגניטיבית קלה. יתרה מכך, איזון לחץ הדם נפסק מוקדם בגלל השפעה טובה ומובהקת על התוצאים ה – CV. עלייה במגמה של לחץ הדם יכולה לדלל את ההשפעה הטובה של זמן שהייה גדולה יותר בטווח היעד. במחקר SPRINT MIND איזון נמרץ של הלחץ הסיסטולי היו שני סוגי הטיפולים קשורים בעליית הסיכון לתופעות לוואי. נראה שהמנגנון בקשר בין לחץ סיסטולי גבוה יותר בשהייה בטווח היעד והעלייה בסיכון לדמנציה היה טווח הוויסות העצמי של זרימת הדם במוח ברמה גדולה יותר בגלל הסתגלות ללחץ דם גבוה. תנודות בחולי יל"ד יכולות לגרןם לזילוף נמוך יותר לסירוגין במוח שיכול לגרום לדמנציה. יתרה מכך, תאי אנדותל נמצאו כמווסתים העיקריים של הטונוס הואזומוטורי ושונות גדולה בלחץ הדם קשורה בהפרעה לתיפקוד האנדותל שיכולה לגרום לתת-זילוף ולקרישים מיקרו-וסקולריים שיכולים להשפיע להתפתחות של דמנציה. לא ניתן גם לשלול סיבתיות הפוכה בקשר בין זמן השהייה בטווח היעד והסיכון להפרעה קוגניטיבית. לחולים במצב זה יש היענות גרועה לטיפול התרופתי שתורם לזמן שהייה בטוח יעד קטן יותר. המגבלה העיקרית של עיבוד זה שלא ניתן לשלול השפעת ערפלנים ושלא נכללו במחקר חולים עם שבץ מוחי קודם או עם סוכרת. לא ניתן לכן לשייך את התוצאות לכלל האוכלוסיות עם יל"ד.