מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק האם תכנית חינוכית לבריאות השן תוריד את הסיכון הקרדיומטבולי (השמנה, יל"ד, דיסליפידמיה והיפרגליקמיה) באנשים עם פריאודונטיטיס. נכללו 182 משתתפים שעברו בדיקות שנתיות במסגרת הביטול הלאומי שסבלו מסיכון קרדיומטבולי ו פריאודונטיטיס בבסיס, 21 משתתפים שהשתתפו בתוכנית החינוכית לבריאות השן ו – 21 (גיל ממוצע 52.9 ) שלא השתתפו בתכנית זאת (גיל ממוצע 53.3) מותאמים לגיל, השמנה ופריאודונטיטיס. התוכנית התמקדה על ניקוי עצמי של רובד בשיניים עם מברשת שיניים וצחצוח בין השיניים שכללה 5 מפגשים במשך 12 חודשים. היקף המותניים בקבוצת ההתערבות והלחץ הדיאסטולי ירדו מ – 88.4 ל -86.8 ס"מ ומ – 85.7 – 82.6 ממ"כ (שניהם מובהקים) בהתאמה. בהשווה בין 2 הקבוצות נמצא שהלחץ הסיסטולי ירד באופן מובהק ב – 3.7 ממ"כ לעומת עלייה ב – 4 ממ"כ באלו ללא התערבות. בקבוצת ההתערבות נמצא ירידה בהצטברות הרובד ובתסמיני הפריאודונטיטיס כמו בעומק כיס הפריאודונטיטיס וקיום כיס פריאודונטלי ודמם בשפשוף השיניים.
Yamazaki Y, Morita T, Nakai K, et al. Impact of dental health intervention on cardiovascular metabolic risk: a pilot study of Japanese adults. J Hum Hypertens. 2024 Jun;38(6):500-509.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שהתערבות במסגרת תכנית החינוך לבריאות השן לא רק שיפרה את הרגלי היגיינת הפה ובריאות הפריאודונטיטיס אלא גם הורידה את הסיכון הקרדיו-מטבולי ע"י השפעה של פרמטרים שקשורים בגיל והמצב הפריאודונטלי וכתוצאה הורדה מובהקת בהיקף המותניים ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. במחקרים קודמים נמצא שפריאודונטיטיס מעלה את לחץ הדם ושטיפול פריאודונטלי יחד עם אנטיביוטיקה (מתחת לחניכים ועל גבולות החניכים ושטיפת פה ע"י chlorhexidine) שיפרו את הכיסים הפריאודונטליים ואת לחץ הדם בחולי יל"ד עם פריאודונטיטיס חמורה. ההתערבות שבוצעה במחקר זה לא השפיעה באופן מובהק על הדיסליפידמיה ורמת הסוכר וזאת בניגוד לטיפול פריאודונטלי שאינו כירורגי וטיפול אנטיביוטי שהראה שיפור בטריגליצרידים, HDL, הסוכר בדם ורמת ה – HbA1c במחקרים קודמים. המגבלות העיקריות של מחקר זה הם המספר הקטן של משתתפים ושלא היה אקראי.